כדאי שנתחיל ליישם לקחים מהמלחמה באוקראינה – האויבים שלנו כבר שם

המלחמה באוקראינה היא תזכורת לכך שאין עימותים רחוקים בעולם הגלובלי – ועל ישראל להפיק ממנה במהירות את הלקחים הדרושים, כי זה גם מה שעושים אויבינו. דוד בן בסט

כשנשמעה הירייה הראשונה בפברואר 2022, מעטים העריכו שהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה תימשך זמן כה רב, תעצב מחדש את המפה הגיאופוליטית במזרח התיכון, תשפיע על אירופה ותערער את יציבותו של אזור שלם. ככל שהמלחמה נמשכת, מתברר כי ישראל אינה עומדת מן הצד. היא נמצאת, גם אם בחשאי, בלב מאבקי כוח שיעצבו את עתידה המדיני, הביטחוני והחברתי.

מלחמת אוקראינה החלישה את רוסיה כלכלית וצבאית. מוסקבה, השקועה בזירה האירופית, הופכת תלויה מתמיד בשותפויותיה במזרח, ובראשן איראן. תלות זו מעניקה לטהרן מרחב פעולה מסוכן: העברת אמצעי לחימה מתקדמים, שדרוג מערכי טילים, הפעלת שלוחות טרור ולימוד מתמשך של טקטיקות לחימה רוסיות, לקראת עימות עתידי מול ישראל.

נוכחות רוסית בסוריה שימשה במשך שנים כגורם מייצב וכבלם מסוים נגד התחמשות חיזבאללה. אך כעת, רוסיה השקועה במלחמה מתקשה להשקיע אמצעים בנוכחות בסוריה, ומעלימה עין מפעילות איראנית שמייצרת איום ישיר על ישראל.

אחד ההיבטים המדאיגים של המלחמה הוא היקף אמצעי הלחימה המתקדמים המגיעים לשדה הקרב. מערכות נ״ט, מל״טים תוקפים, אמצעי ראיית לילה וציוד לחימה טכנולוגי מתוחכם מוצאים את דרכם ל"שווקים שחורים". תופעה זו נצפתה כבר לאחר המלחמות ביוגוסלביה ובלוב, אך הפעם מדובר בהיקף רחב בהרבה.

המודיעין המערבי מתריע כי אמל״ח חדיש זולג מהזירה האוקראינית למזרח התיכון. במציאות שבה חיזבאללה, החות׳ים וארגוני טרור נוספים מיישמים טקטיקות מתקדמות, מחירי טעות ישראלית הולכים וגדלים. ישראל נאלצת להיערך למציאות שבה האויב לא רק מצויד טוב יותר, אלא גם לומד בזמן אמת את שיטות הלחימה של אחת המלחמות המשמעותיות בעשורים האחרונים.

המלחמה באוקראינה אינה רק עימות צבאי, היא גם מאבק תודעתי. אוקראינה מנהלת קמפיין בינלאומי יעיל באופן חסר תקדים. ישראל, שצריכה לשמור על חופש פעולה בסוריה מצד אחד ועל יחסים טובים עם המערב מצד שני, מוצאת את עצמה מהלכת על חבל דק.

הזהירות הישראלית, שמבוססת על שיקולי ביטחון קיומיים, התקבלה בחלק ממדינות אירופה כעמימות בעייתית. רוסיה רואה כל ביטוי תמיכה ישראלית באוקראינה, גם הומניטרי בלבד, כסטייה וכנקיטת עמדה היוצרת לחץ דיפלומטי על ירושלים, ואילוץ מתמיד לנהל מדיניות מאוזנת, שלעיתים אינה מיטיבה עם ישראל.

לעדכן תפיסות לחימה

בישראל חיים כ־1.2 מיליון דוברי רוסית, חלקם מרוסיה, חלקם מאוקראינה, חלקם מאזורים אחרים שהיו חלק מברית המועצות. המלחמה חשפה שבר רגשי עמוק בתוך קהילה זו. רבים מיוצאי אוקראינה איבדו משפחות, בתים וזיכרונות. מנגד, ישראלים ממוצא רוסי חשים כי הם מואשמים לעיתים על לא עוול בכפם, או נדרשים להתנצל על מדיניות שאינה שלהם. בקבוצות קהילה, בתקשורת ובמרחב המשפחתי, הקרע הזה נוכח ואפילו מתרחב.

גלי העלייה הברוכה מאז 2022 הוסיפו לישראל אנשי מקצוע בתחומי טכנולוגיה, רפואה, הנדסה ומחקר – רבים מהם בעלי מומחיות גבוהה. ישראל עומדת כיום בפני הזדמנות: לשלב את העולים החדשים בחברות הייטק, במערכת החינוך, בתעשייה ובמחקר, ובכך לחזק את יתרונה היחסי מול אלפי ישראלים שעברו להתגורר מחוץ למדינה.

צה״ל עוקב מקרוב אחר תוצאות המלחמה, טקטיקות שמתפתחות באוקראינה במלחמה מבוזרת, שימוש מסיבי ברחפנים ולוחמה אלקטרונית. המלחמה הפכה למעבדה חיה, שבה נבחנים כלי נשק וטכנולוגיות של המעצמות, ומי שצופים מן הצד ומאמצים אותן במהירות הם גם מדינות וארגונים המאיימיםחיז על ישראל.

המציאות הזו מחייבת השקעות מהירות ביכולות סייבר, הגנה מרחפנים, לוחמה רב־ממדית ומודיעין בזמן אמת. צה״ל חייב לעדכן את תפיסת הלחימה באופן דינמי, שכן מה שמוכיח את עצמו באוקראינה, יגיע, במוקדם או במאוחר, גם לזירה המקומית.

המלחמה באוקראינה היא תזכורת לכך שאין עימותים רחוקים בעולם גלובלי. טיל שנורה בקייב מהדהד גם בחיפה ובאשדוד, כל שינוי ביחסי מוסקבה־טהרן משפיע על חופש הפעולה של חיל האוויר, וכל גל עלייה מעצב ומחדש את פני החברה הישראלית. עבור יוצאי חבר המדינות, מדובר במאבק שמטלטל את זהותם, את משפחותיהם ואת זיכרונות ילדותם. עבור ישראל, זה מבחן של חוסן לאומי, תבונה דיפלומטית ויכולת לצפות פני עתיד ולהשתנות לפיו.

הכותב הוא מנכ"ל רדיוס 100FM, קונסול כללי כבוד של נאורו, סגן דיקאן הסגל הקונסולרי, נשיא אגודת תקשורת הרדיו הישראלית, ולשעבר כתב של רשת הטלוויזיה האמריקאית NBC.

שתף