מערפאת באוסלו ועד עבאס בכנסת – כשהצהרה אחת מיועדת לאוזניים ישראליות ומערביות והצהרה אחרת לקהל הפנימי, השלום לא נתפס כיעד, אלא כאמצעי לחיסול "הישות הציונית". דוד בן בסט
לחיצת היד ההיסטורית בין יצחק רבין ליאסר ערפאת ב־13 בספטמבר 1993 על מדשאת הבית הלבן נחרטה בתודעה הישראלית כסמל לתקווה, לפיוס ולסיום הסכסוך. אך בדיעבד היא הפכה גם לסמל של אשליה. לא מפני שהישראלים לא רצו שלום, אלא מפני שמול הרצון הזה עמדה תרבות פוליטית אחרת, תרבות של כפילות, הסתרה ושקר מכוון.
ערפאת חתם על הסכמי אוסלו, הכיר במדינת ישראל והתחייב לסיים את דרך הטרור. במקביל, הוא בנה מחדש את מנגנוני הפת"ח, חימש את אנשיו, העלים עין מהסתה שיטתית והכין את הקרקע לעימות הבא. בעודו מדבר שלום באנגלית מעל בימות העולם, הוא נשא נאומים בערבית בפני קהליו והבהיר: הסכמי אוסלו אינם סוף הסכסוך, אלא שלב נוסף בדרך.
זו לא הייתה סתירה מקרית, אלא אסטרטגיה – תורת השלבים הפלסטינית, שמקורה בהחלטות אש"ף. כבר בשנות ה־70 נקבע במפורש כי כל הישג מדיני ישמש בסיס להמשך המאבק עד להשגת היעד הסופי – חיסול "הישות הציונית". ערפאת עצמו השווה לא פעם את אוסלו להסכם חודייביה מהמסורת האסלאמית – הסכם זמני שנחתם מתוך חולשה, רק כדי להפר אותו בהמשך.
התוצאה לא איחרה לבוא. במקום שלום קיבלה ישראל גל טרור חסר תקדים: פיגועי התאבדות, הסתה במסגדים והכשרת תשתית לטרור תחת חסות הרשות הפלסטינית. גם כאשר ישראל העבירה שטחים, סמכויות ונשק לידי הרשות, לא נבנה אמון אלא מנגנון כפול – שלטון אזרחי כלפי חוץ וצבא למחצה כלפי פנים.
תרבות השקר הזו לא נעלמה עם מותו של ערפאת. היא שינתה צורה, שפה ואריזה, אך נשארה אותה תפיסה. מנסור עבאס, יו"ר רע"ם, מציג עצמו בשנים האחרונות כפרגמטיסט, כמי שמבקש להשתלב בפוליטיקה הישראלית ולהתרחק מהשפעות אידיאולוגיות קיצוניות. לאחרונה אף הצהיר על ניתוק קשרים עם מוסדות השורא של האחים המוסלמים.
אלא שגם כאן מדובר באותו דפוס מוכר. לא שינוי עומק, אלא התאמת מסרים. לא ויתור אידיאולוגי, אלא תמרון טקטי. תורת השלבים לא נעלמה, היא רק עטתה חליפה מודרנית. כאשר גובר החשש מסנקציות, ומעל הראש מרחפים איום של הנשיא דונלד טראמפ וכוונה להכריז על האחים המוסלמים כארגון טרור, השיח מתעדן וההצהרות מתרככות.
אבל אין זה אומר שהמהות השתנתה. האסלאם הפוליטי, על שלוחותיו השונות, פועל תמיד בשני שלבים: קודם כל שלב ה"דעוה" – ההשפעה החברתית, החינוכית והדתית בדרכים לא אלימות, ורק לאחר מכן שלב העימות. מי שאינו מבין זאת, עלול לטעות ולפרש הצהרות פיוס כוויתור אידיאולוגי.
הניסיון הישראלי מלמד כי יש לבחון מעשים ולא מילים. ערפאת דיבר שלום והכין מלחמה. מנסור עבאס מדבר על שילוב אזרחי, אך בפועל אינו מתנער באמת מהבסיס הרעיוני שממנו צמח. ניתוק פורמלי מהשורא או ממוסד כזה או אחר אינו מחיקה של אידיאולוגיה, אלא שינוי טכני שנועד להרגיע, לטשטש ולדחות עימות. הבעיה אינה רק פוליטית, אלא תרבותית. זו תרבות שבה השקר אינו חריג, אלא כלי עבודה, ושבה הצהרה אחת מיועדת למערב והצהרה אחרת לקהל הפנימי. השלום נתפס לא כיעד, אלא כאמצעי.
הסכמי אוסלו לימדו את ישראל לקח כואב: שלום לא נחתם רק במסמכים, אלא נבחן בכנות, בחינוך ובשינוי תודעתי אמיתי. כל עוד הצד הפלסטיני, על גווניו השונים, ממשיך לדבוק בתורת השלבים, כל הצהרה פייסנית חייבת להיבחן בספקנות ובחשדנות.
הכותב הוא מנכ"ל רדיוס 100FM, קונסול כבוד וסגן דיקאן הסגל הקונסולרי, נשיא אגודת תקשורת הרדיו הישראלית ובעבר – קשב גלי צה"ל וכתב הטלוויזיה NBC.
יורם מוקדי מראיין את תא"ל במיל' אמיר אביבי, יו"ר תנועת הביטחוניסטים וסגן מפקד אוגדת עזה לשעבר, על המצב הנוכחי מבחינת ישראל ברצועת עזה; פרופ' סרג'יו דלה פרגולה, דמוגרף וחוקר הגירה, על העוזבים את ישראל לעומת העולים; נדבר גם עם אופיר אלקלעי, יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, על עתיד השירות הציבורי אחרי פסיקת בג"ץ; רבקה מיכאלי תדבר איתנו על פסטיבל ההומור ע"ש ספי ריבלין; נחמה גולדוסר, יו"ר ועדת הבריאות של לשכת סוכני הביטוח על ביטוח נסיעות לחו"ל; אלי לוזון בחגיגות יום הולדת 60 ומופע גדול; ד"ר חגי אמיר, מנהל המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין מקבוצת כללית, על פעילות "האקדמיה לשיקום" וסיום תפקידו ב-7 השנים האחרונות.
היוצר של VarAC, לשיחה על איך לוקחים תקשורת דיגיטלית ברדיו ומביאים אותה לעולם הדיגיטלי: מפה חיה של תחנות פעילות, צ’אט בזמן אמת, ושדרוג חוויית המשתמש לעידן של היום. נדבר על איך פרויקט שהתחיל כתחביב ביתי התפוצץ לעשרות אלפי משתמשים בעולם, ולמה דווקא באירועי חירום והפסקות חשמל זה הופך לכלי שימושי באמת. ניגע גם בפיצ’רים כמו עוזר AI שמוציא תשובות קצרות כך שתוכל להיעזר בו גם בלב ים, ולשיתוף קבצים גם כשאין אינטרנט.
הפודקאסט מיועד לכל מי שסקרן להבין איך תקשורת עובדת כשאין תשתיות, ולמי שרוצה הצצה לרדיו חובבים בגרסה הכי עדכנית שלו.
מפיק: בני לחובר 4X5LB מנחה: טומי קוויט 4X5TQ טכנאי שידור: יורי שיבנוב תחקירן: אופיר פרי. הוקלט באולפני רדיוס
קשר פתוח הוא פודקאסט על אנשים שחיים את עולם תקשורת הרדיו. בפרק הזה טומי קוויט מארח את עומר שריג מתכנת מתל אביב, לשיחה על הדרך שלו לתחביב, המאבק להקים תחנה עם אנטנה על הגג בעיר הגדולה, ועל השילוב המודרני בין רדיו לתוכנה דרך Holy Cluster – מיזם שמציג נתוני תחנות נדירות בצורה נוחה ומושכת לקהילה בינלאומית פרי פיתחו.
הפודקאסט מיועד לכל מי שסקרן להבין איך רדיו באמת עובד, גם בלי רקע טכני, ולכל מי שאוהב אנשים, סיפורים, וטכנולוגיה שעובדת גם כשאין קליטה בטלפון.
מפיק: בני לחובר 4X5LB מנחה: טומי קוויט 4X5TQ טכנאי שידור: יורי שיבנוב תחקירן: אופיר פרי. הוקלט באולפני רדיוס 100FM
