ישראל מנסה להשפיע על המו"מ בין וושינגטון לטהרן, אך נערכת לאפשרות שתיאלץ להתמודד לבד עם איום הגרעין האיראני. דוד בן בסט
על רקע מציאות בינלאומית מורכבת, הכלכלה האיראנית מקרטעת תחת נטל הסנקציות שהשיתה עליה ארה"ב, במקביל לאי־יציבות עולמית שמחריפה בשל מלחמות המכסים שמנהלת וושינגטון עם סין, אירופה ומדינות נוספות.איראן מתמודדת עם אינפלציה משתוללת, קריסת המטבע המקומי, אבטלה גואה ואובדן אמון ציבורי. הסנקציות שהחזיר ממשל דונלד טראמפ לאחר פרישתו מהסכם הגרעין ב־2018 הכו קשות במגזרי הנפט, הבנקאות והתעשייה של הרפובליקה האסלאמית. למרות ניסיונות אירופיים להציל את העסקאות הכלכליות עם טהרן, התועלת בשטח זניחה, ואיראן נאלצת להתמודד כמעט לבדה עם לחצים פנימיים וחיצוניים.
בחודש שעבר משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות, בין היתר, על רשת בינלאומית שהעבירה נפט בין איראן לסין, ואילו שר האוצר סקוט בסנט איים: "נקריס את כלכלת איראן, נחסל את תעשיית הנפט שלה". בכך חזר בסנט על דברים שנאמרו בכנס הכלכלי בניו יורק, שם הבהיר כי המטרה של ארה"ב היא לחתוך את יצוא הנפט של איראן, שעומד כיום על 1.5 מיליון חביות ליום. לדבריו, הממשל מעוניין בניתוק הגישה של טהרן למערכת הכספים הבינלאומית, ואף המליץ לאזרחי איראן: "תמירו את הכסף המקומי שלכם".בתוך מציאות זו, המגעים עם וושינגטון הופכים לכלי אסטרטגי. מבחינת איראן, עצם קיום שיחות ללא הסרת סנקציות ייחשב לכניעה, ומבחינת טראמפ, שיח ישיר ייחשב לניצחון דיפלומטי.
מנקודת המבט הישראלית, היעד ברור: מניעת התחמשות גרעינית של איראן. ירושלים חוששת שמו"מ בין וושינגטון וטהרן יוביל להסכם חלקי שיקל על איראן, מבלי לפרק את פרויקט הגרעין במלואו. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שעמד לאורך השנים בחזית ההתנגדות להסכם הגרעין המקורי, שואף לשמר לחץ מרבי על איראן ולהימנע מוויתורים מוקדמים. עם זאת, הוא מודע לכך שלארה"ב יש גם אינטרסים גלובליים נוספים, ולכן לא בטוח שישראל תוכל להשפיע על כל פרט במשא ומתן.בפגישתם האחרונה, טראמפ ונתניהו הפגינו חזית אחידה כלפי איראן, אך ברקע קיימים חילוקי דעות. טראמפ, שחפץ בהישג מדיני, עלול להתפשר על הסכם שישראל תתנגד לו. נתניהו, מנגד, יתקשה לעמוד מהצד אם ייווצר מצב שבו איראן מצליחה לשמר יכולות גרעיניות כלשהן.
שיחות הגרעין בין איראן וארה"ב הסתיימו בשבת שעברה בתום כמה שעות שבהן התנהלו "באופן עקיף" בעומאן.
עם זאת, לפי הצד האיראני, בסיומן של השיחות התנהל שיח קצר וישיר בן כמה דקות בין שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י לשליח המיוחד של הנשיא טראמפ סטיב וויטקוף, וזאת בנוכחות שר החוץ של עומאן בדר אל־בוסעידי. לפי דובר משרד החוץ האיראני, נציגי איראן וארה"ב ישבו בחדרים נפרדים במהלך המו"מ עצמו – ושר החוץ העומאני העביר את המסרים בין המשלחות.טראמפ הבהיר פעם אחר פעם כי האופציה המועדפת עליו היא לפתור את בעיית הגרעין האיראני בדרך דיפלומטית. כבר בנאום הניצחון שלו בליל הבחירות הוא אמר: "אני לא אתחיל מלחמות, אני אסיים אותן", במסר שנשמע גם בישראל ובטהרן. עם זאת, כעת, כשיש תחושת דחיפות גדולה בישראל ובארה"ב בשל ההתקדמות שרשמה טהרן בפיתוח תוכנית הגרעין שלה, טראמפ מסלים את איומיו ומבטיח כי אם איראן תסרב להגיע לעסקה, היא תחווה הפצצות "מהסוג שמעולם לא ראתה".
הנשיא אף דיבר מפורשות על תקיפה משותפת של ישראל וארה"ב כשאמר כי "ברור שישראל תהיה מעורבת, היא תהיה המובילה של זה". טראמפ גיבה את איומיו בתגבור הכוחות האמריקאיים באזור, שאליו שלח גם מפציצים אסטרטגיים וחמקנים.למרות הידידות ההצהרתית, ישראל צריכה להיערך גם לאפשרות שתצטרך לפעול לבדה כדי להבטיח את ביטחונה. האופציה לעימות צבאי נוכחת תמיד – במיוחד כאשר לחץ כלכלי לא מניב תוצאות פוליטיות. תקריות יזומות במפרץ הפרסי, הפלות מל"טים והתקפות על מתקני נפט בסעודיה מצביעות על כך שאיראן מוכנה להשתמש באלימות מבוקרת לצורך העלאת המחיר שארה"ב ובעלות בריתה משלמות על הסנקציות שהוטלו עליה.
אם המו"מ ייכשל או ייתקע, ואם אחד הצדדים יחשוב שהשני מפר את כללי המשחק, הסבירות לקיום עימות תעלה באופן חד. ישראל, מבחינתה, ממשיכה להתכונן לאפשרות של עימות ישיר או עקיף, בעיקר דרך חיזבאללה או מיליציות שיעיות בסוריה.גם איראן לא יושבת בחיבוק ידיים. היא מעבירה לעיראק טילים ארוכי טווח היכולים להגיע לאירופה, ובכך מעבירה מסר הן לארה"ב ולישראל. איראן לא זנחה את רצונה להגיע לנשק גרעיני, וכשהיא חוזרת שוב ושוב על המסר שברצונה בהשמדת "הישות הציונית", על העולם להתעורר ולהטיל את כל כובד משקלו לצורך הטלת סנקציות משתקות על מדינת הטרור הזאת.
השיחות בין ארה"ב לאיראן אמורות להתחדש בשבת הקרובה ברומא. ממשלת צרפת הצהירה השבוע כי היא, בריטניה וגרמניה מתכוונות לשמור על ערנות לקראת סבב השיחות המתקרב, כדי לוודא שהמו"מ בין וושינגטון לטהרן עולה בקנה אחד עם האינטרסים הביטחוניים האירופיים. שר החוץ של צרפת ז'אן־נואל בארוט אמר את הדברים בכינוס שרי החוץ של האיחוד האירופי בלוקסמבורג.
במקביל לשיחות, הגנרל דייוויד אולווין, מפקד חיל האוויר האמריקאי, חשף בחשבונו ברשת X (לשעבר טוויטר) כי הוא נפגש בימים האחרונים בפנטגון עם מקבילו הישראלי האלוף תומר בר. בהתאם לחששות בירושלים, אפשר להעריך כי המגעים בין ישראל לארה"ב עוסקים בעיקרם בשאלה אחת: מה יקרה אם המגעים הדיפלומטיים עם איראן יקרסו?
המו"מ (או אשלייתו) בין ארה"ב ואיראן מתקיים בתוך סערה עולמית של אי־ודאות כלכלית וביטחונית. ישראל מנסה להשפיע, אך כאמור נערכת גם לכך שתיאלץ לפעול בכוחות עצמה. סיכוי להסדר? קיים. סיכוי להסלמה? לא קטן.
הכותב הוא מנכ"ל רדיוס 100FM, קונסול כללי כבוד של נאורו, סגן דיקאן הסגל הקונסולרי, נשיא אגודת תקשורת הרדיו הישראלית, ולשעבר כתב של רשת הטלוויזיה האמריקאית NBC
בפרק הרביעי של "רישיון לעבוד", הפודקאסט שמכניס אתכם לעולם רישוי עסקים, תכנון ובנייה, והתנהלות נכונה מול הרשויות, בהגשת עו"ד נועה טלבי,
היא מארחת את יו"ר דירקטוריון איגוד המסעדות והברים בישראל, יקיר ליסיצקי. עו"ד טלבי, היא בעלת משרד שמתמחה בייצוג עסקים מול רשויות,
מלווה עסקים בהליך להוצאת רישיון עסק, פותרת בעיות מול משרדי ממשלה, רשויות מקומיות ומהנדסי ערים.
השניים מנתחים עד כמה בעלי עסקים בתחום המזון נאלצים להתמודד עם עומס רגולציה של היתרים ואישורים,
וכיצד השפיעה המלחמה על מספר המסעדות שנסגרו בתל אביב וברחבי המדינה בכלל?
עוד בפרק, מהי מטרתו של האיגוד ובאיזה אופן אפשר להשפיע בוועדות הכנסת באמצעות קידום תקנות והתאמת החקיקה,
כדי להקל על בעלי העסקים ולהימנע מצבירת חובות?
מותג טוב הוא הרבה יותר מסתם שם – הוא נכס עסקי שיכול להגדיל את הערך של חברה, לבדל אותה מהמתחרים, ולהגן עליה מפני זיופים. בפרק הרביעי של "לתפוס את הפטנט",
הפודקאסט של קבוצת לוצאטו ורדיוס 100FM, בהנחיית ד"ר אסתר לוצאטו ועו"ד תמר לוצאטו, אנו צוללים לעולם המרתק של מותגים, סימני מסחר ולוחמה תחרותית בשוק הצרכנות.
הפעם מתארחים עומר דקל, מנכ"ל PMI – החברה השלישית בגודלה בעולם בייצור ושיווק צעצועים ומוצרי גיימינג, עם מותגים כמו בראול סטארס, אנגרי בירדס וסופרגול,
ועו"ד אורן מנדלר, ראש תחום ליטיגציית קניין רוחני בקבוצת לוצאטו. יחד, הם יספרו איך מגנים על מותג מצליח?
מה הופך סימן מסחר לכלי עסקי מנצח? ואיך להפוך שם מוכר לנכס ששווה מיליונים?
יורם מוקדי מראיין את מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות- יוסי דיין, על החישוב שתמך בהמשך ייצוא הגז של ישראל והביקורת שהתעוררה בעקבותיו; נדבר גם עם יגאל קליין- מזכ"ל תנועת בני עקיבא, על החלטות ועידת בני עקיבא: על הקמת מוקדי התיישבות, קריאת גיוס לכולם ועוד; מורין סאריניו- מנכ"לית AL Light, על פעילות החברה; דנה ברגר- מוסיקאית ויוצרת, על 25 שנה לאלבום "עד הקצה"; ד"ר נוריאל שוב- מנהל המחלקה הווטרינרית בעיריית ת"א-יפו, על התנים בעיר; נדבר גם עם אמיר אשר- קריין ואיש רדיו ומנהל מכללת "ON AIR", על בית הספר, והאם הטכנולוגיה תייתר הקלטות לעיוורים; טל ענבר- חוקר עצמאי בתחום החלל והטילים, על 60 שנה לשידור הלויין EARLY BIRD ועל 25 שנה לפתיחה של הנשיא קלינטון של ה-GPS לשימוש כלל אזרחי העולם; אייל שמואלי- מיוזמי תערוכת התיירות הבינלאומית IMTM 2025, על תערוכת התיירות ה-30.
