מי שמפקפק בנחיצות סגירת שגרירות ישראל בדבלין, צריך להיזכר בהצבעות האיריות נגדנו באו"ם, בהזדהות עם גדולי הצוררים ובספרי הלימוד הנגועים בתכנים אנטישמיים. דוד בן בסט
שורשי המדיניות האירית נגד היהודים, ובהמשך גם נגד ישראל, נעוצים כבר במלחמת העולם השנייה. לאחר התאבדותו של היטלר, כשאירופה נשמה לרווחה, ראש ממשלת אירלנד איימון דה ואלירה חמק כגנב בלילה ורץ לנחם את השגריר הנאצי על מותו של הפיהרר.בהמשך הוא מחה נמרצות נגד עונשי המוות שהוטלו על הנאצים בנירנברג. שנים לאחר מכן, ארגוני החבלה הפלסטיניים אימנו את אנשי ה־IRA (תנועת ההתנגדות האירית) במחנות הפליטים בלבנון.
האידיאולוגיה האירית משתלבת היטב בנרטיב הלאומי והאידיאולוגי של הפלסטינים. דבלין רואה דמיון בין מאבק הפלסטינים לשחרור לבין מאבקה ההיסטורי של אירלנד לעצמאות מהשלטון הבריטי. הזדהות זו הפכה לאורך השנים למנוע מרכזי במדיניותה של אירלנד כלפי ישראל, תוך אימוץ עמדות חד־צדדיות נגד המדינה היהודית.
אירלנד רואה את עצמה כ"לוחמת צדק" וכמובילה בתחום זכויות האדם. היא משתמשת בעמדה זו כדי לתמוך בפלסטינים ולמתוח ביקורת קשה על ישראל. הדבר בא לידי ביטוי בהחלטות פרלמנטריות, בנאומים בזירה הבינלאומית ובחקיקה ספציפית המכוונת נגד ישראל.
בשנת 2018 קידם הפרלמנט האירי חקיקה האוסרת יבוא ומכירה של מוצרים מההתנחלויות הישראליות ביהודה ושומרון. החוק נחשב לצעד תקדימי באירופה, ולבסוף לא יושם בשל התנגדות האיחוד האירופי, אבל עצם קידומו עורר זעם בירושלים ונתפס כהטיה חד־צדדית.
אירלנד בלטה כתומכת מובילה של תנועת החרם על ישראל (BDS). תנועה זו, המבקשת לבודד כלכלית ודיפלומטית את הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, זכתה לתמיכה ממדינאים אירים, מחברי פרלמנט ומשרי ממשלה.
אחרי הטבח הנורא שביצע חמאס ב־7 באוקטובר, גינתה ממשלת אירלנד את האלימות ו"הביעה דאגה עמוקה מההסלמה באזור". ליאו ורדקר, ראש ממשלת אירלנד עד לאחרונה, וסגנו מיהאל מרטין, פרסמו הצהרות שבהן הביעו צער על האובדן בחיי אדם וקראו להפסקת האלימות.עם זאת, הגינויים התמקדו בעיקר בקריאה להפסקת אש ובדאגה למצב ההומניטרי בעזה, ולא כללו גינוי מפורש לפעולות חמאס או הכרה בהן כמעשי טרור.
אירלנד נוהגת להצביע בעקביות בעד החלטות אנטי־ישראליות באו"ם. החלטות אלו כוללות גינויים לפעולות צבאיות, קריאות להקמת ועדות חקירה בינלאומיות והוקעה של מדיניות ההתנחלויות. לאחרונה הצטרפה אירלנד לתביעה בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) והאשימה את ישראל בפשעי מלחמה וברצח עם, תוך בקשה להרחיב את הגדרת "רצח עם", כך שתחול על ישראל.
"היהדות מאמינה באלימות"
השנאה לישראל בולטת לא רק בדעת הקהל, בכלכלה ובפוליטיקה, אלא גם במערכת החינוך. דוח שפורסם בחודש שעבר חשף כי מערכת החינוך האירית מחנכת לשנאת יהודים וישראל, באמצעות ספרי לימוד רשמיים. המחקר, שנערך על ידי מכון Impact-se, חושף תכנים אנטישמיים בוטים בחומרי הלימוד האיריים.
"היהדות מאמינה באלימות ומלחמה", קובע אחד מספרי הלימוד. בעוד האסלאם מתואר כ"דת השלום" – היהודים מוצגים כרוצחי ישו. התלמידים האירים לומדים על "ישראל התוקפנית" ו"הפלסטינים המסכנים", תוך התעלמות מוחלטת מהצעות השלום הישראליות.
"ילדים יהודים מפחדים לדבר על זהותם", התריע הרב הראשי של אירלנד יוני וידר בריאיון לאתר החרדי בחדרי חרדים. "תלמידים נאלצים להחליף בתי ספר כדי לברוח מהשנאה".
בין המשימות המטרידות בספרי הלימוד: תלמידים מתבקשים לדמיין עתיד שבו ילדים פלסטינים "יצטרפו לקבוצות מיליטנטיות" או "ישיגו עבודה טובה" – כאילו טרור הוא קריירה לגיטימית. ספרי הלימוד בבתי הספר מלאים בשקרים ובעיוותים היסטוריים על השואה, ומחנות הריכוז הנאציים מכונים "מחנות מעבר".
תלמידי בתי הספר באירלנד מתבקשים ללמוד מספרי היסטוריה שבהם מופיע איור של מדינת הרייך השלישי, אשר מראה את קו הרכבת לאושוויץ עם כיתוב המתאר אותו כ"מחנה שבויי מלחמה".
גם במוסדות האקדמיים באירלנד מרגישים את ההסתה נגד ישראל, כאשר לפני מספר שבועות דווח על תקיפה פיזית של סטודנט יהודי על רקע יהדותו.
השנאה המופגנת של הממשל האירי לישראל מחלחלת לציבור הרחב, המגיב באנטישמיות ובאיומים כלפי הקהילה היהודית באירלנד. הצהרתו השקרית של נשיא אירלנד מייקל היגינס, שלפיה ישראל מתכננת להקים התנחלויות במצרים, מעידה במקרה הטוב על בורות, או גרוע מכך – על רצון לפגוע בהסכם השלום עם מצרים.
החלטתו של שר החוץ גדעון סער לסגור את השגרירות הישראלית באירלנד נובעת משילוב של שיקולים תקציביים ואסטרטגיים. אומנם משרד החוץ טוען שהמהלך קשור לצורך בחלוקת משאבים בין שגרירויות, אך ברור שהוא נובע גם מהיעדר תועלת דיפלומטית ביחסים עם אירלנד.
סגירת השגרירות מהווה תגובה הולמת וחד־משמעית למדיניות האנטי־ישראלית של אירלנד. ישראל מעבירה מסר כי לא תסבול גינויים חד־צדדיים, וכי הצעדים האנטי־ישראליים לא יישארו ללא תגובה. סגירת השגרירות – אין פירושה ניתוק היחסים הדיפלומטיים עם אירלנד, אך היא מהווה איתות ואזהרה למדינות אחרות.
הכותב הוא מנכ"ל רדיו 100FM, סגן דקאן הסגל הקונסולרי, נשיא אגודת תקשורת הרדיו הישראלית וסגן נשיא מועדון השגרירים.
בפרק ה-12 של "קשר פתוח" אנחנו מארחים את יורם רוטבך, 4Z1YR יו"ר אגודת תקשורת הרדיו הישראלית ודמות מרכזית בהתפתחות הרדיו הדיגיטלי בישראל.
בשיחה אנחנו חוזרים לדרך שלו אל חובבות הרדיו, ומדברים על החיבור בין רדיו, מחשבים, רשתות וטכנולוגיה.
אנחנו נכנסים לעולם ה-DMR, להקמת התשתיות והשרתים בישראל, ולחיבור בין ממסרים מקומיים לרשת עולמית של חובבי רדיו.
מעבר לטכנולוגיה, אנחנו מדברים גם על האגודה, הקהילה, האתגרים של חובבות הרדיו בעידן המודרני, והחשיבות של הכנסת דור חדש לתחביב.
פרק על החיבור בין רדיו מסורתי לעולם דיגיטלי, ועל האנשים שבונים את התשתית שמחברת ביניהם.
קשר פתוח | הפודקאסט של חובבי הרדיו בישראל
בפרק ה-11 של "קשר פתוח" אנחנו מארחים את צביקה סגל, 4Z1ZV חובב רדיו שמחבר בין טכנולוגיה, יצירה, שטח וקהילה.
צביקה מספר על הדרך שלו לעולם חובבות הרדיו ועל מה שממשיך לרתק אותו בתחביב גם בעידן האינטרנט והסלולר: היכולת לבנות, להתנסות ולחבר בין רדיו, מחשבים ותוכנה, ואז ללחוץ על ה-PTT ולגלות מי יענה מהצד השני.
בשיחה אנחנו נוגעים בחובבות הרדיו המודרנית, בתקשורת דיגיטלית, בלוויינים, בהפעלות מהשטח ובחוויה של ליצור קשרים בארץ ובעולם באמצעות מערכת שבנית והקמת בעצמך.
אבל מעבר לטכנולוגיה, זהו גם פרק על הסקרנות שמניעה חובבי רדיו, על הרצון ללמוד ולנסות דברים חדשים, ועל הקהילה שנבנית סביב התחביב.
מפיק: בני לחובר 4X5LB
מנחה: טומי קוויט 4X5TQ
טכנאי שידור ועורך: יורי שיבנוב
תחקירן: אופיר פרי
הוקלט באולפני רדיוס 100FM
קשר פתוח | הפודקאסט של חובבי הרדיו בישראל
בפרק העשירי של "קשר פתוח" אנחנו מארחים את רון יציב,4X1IG מהדמויות הוותיקות והמוכרות בחובבות
הרדיו בישראל.
בשיחה עם רון אנחנו חוזרים לדרך שבה התחיל בעולם הרדיו, ומדברים על השנים הרבות של פעילות בארץ ובעולם,
על הקשר בין קהילת חובבי הרדיו בישראל לקהילה הבינלאומית, ועל המקום החשוב של חובבות הרדיו דווקא ברגעים
שבהם מערכות התקשורת הרגילות כבר לא מובנות מאליהן.
דרך הניסיון האישי שלו אנחנו נוגעים גם בתקשורת בשעת חירום, בעבודה מול ה-IARU, בחשיבות של ידע, תרגול
ומוכנות, ובעיקר בשאלה מה הופך את חובבות הרדיו להרבה יותר מעוד תחביב טכני.
פרק על רדיו, אנשים, אחריות וקהילה, עם אדם שחי את העולם הזה כבר עשרות שנים.
קשר פתוח | הפודקאסט של חובבי הרדיו בישראל
