שאלת עתידו של חיזבאללה אינה יכולה להיפתר באמצעות נוסחאות קסם, כמו הגברת השפעתם בלבנון של ארדואן ואל־ג'ולאני הבעייתיים. דוד בן בסט
בשבועות האחרונים דוּוח כי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ העלה רעיון שלפיו המשטר החדש בסוריה, בראשות אחמד א־שרע (המוכר גם בכינויו אל־ג'ולאני), יוכל למלא תפקיד בפירוק חיזבאללה בלבנון. אם אכן מדובר בכיוון מדיני הנשקל ברצינות, הרי שמדובר במהלך המעורר שאלות קשות באשר להבנת המציאות המזרח־תיכונית וללקחי העבר.
אל־ג'ולאני אינו דמות רגילה בזירה האזורית. במשך שנים היה מזוהה עם ארגונים ג'יהאדיסטיים, ובהם שלוחה של אל־קאעידה בסוריה. אף שבשנים האחרונות ניסה למתג את עצמו מחדש כמנהיג פרגמטי יותר וכמי שמבקש לבנות שלטון יציב, עברו אינו ניתן למחיקה – והשאלה היא אם שינוי תדמית אכן משקף שינוי עמוק באידיאולוגיה ובאינטרסים.
הרעיון שמי שבעבר היה חלק מארגון קיצוני יוכל להפוך לגורם שיפרק את חיזבאללה – אחד הארגונים הצבאיים החזקים במזרח התיכון – נשמע בעיני רבים כפרדוקס. חיזבאללה אינו רק מיליציה. הוא גוף צבאי, פוליטי וכלכלי בעל עשרות אלפי לוחמים, מערך טילים רחב והשפעה עמוקה על מוסדות המדינה בלבנון. פירוקו אינו עניין שניתן לבצע באמצעות הצהרות או באמצעות גורם חיצוני חסר בסיס כוח בתוך לבנון.
יתרה מכך, כל מהלך מסוג זה מחייב בחינה של מערכת הבריתות האזורית. המשטר החדש בדמשק נהנה, לפי דיווחים רבים, מתמיכה משמעותית של טורקיה. אנקרה השקיעה במשך שנים משאבים צבאיים, כלכליים ומדיניים בנעשה בצפון סוריה, והשפעתה על ההתפתחויות שם ברורה. לכן כל חיזוק של השלטון החדש בדמשק עלול להגדיל גם את השפעתה של טורקיה באזור.
מנקודת מבטה של ישראל, זוהי סוגיה בעלת משמעות אסטרטגית. היחסים בין ירושלים לאנקרה ידעו עליות ומורדות, אולם בשנים האחרונות החריפה הרטוריקה של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן כלפי ישראל. התבטאויותיו החריפות והשאיפות האזוריות שהוא מבטא מעוררות בישראל חשש מפני הרחבת ההשפעה הטורקית במזרח התיכון.
במציאות כזו, ישראל נדרשת לבחון לא רק את האיום הישיר מחיזבאללה, אלא גם את מאזן הכוחות העתידי. החלפת מוקד השפעה איראני במוקד השפעה טורקי אינה בהכרח משפרת את מצבה האסטרטגי. ייתכן שאיום אחד יוחלף באתגר אחר, מורכב לא פחות.
גם מבחינת וושינגטון נדרשת זהירות. המדיניות האמריקאית במזרח התיכון נשענה לא פעם על ההנחה שניתן לעצב מחדש את המציאות באמצעות שותפים מקומיים. הניסיון בעיראק, באפגניסטן ובזירות נוספות מלמד כי המציאות האזורית מורכבת בהרבה, ושבריתות קצרות טווח עלולות להוביל לתוצאות בלתי צפויות.
סוגיה נוספת המעוררת דיון היא המשך שיתוף הפעולה הביטחוני בין טורקיה לארה"ב. טורקיה היא חברה בנאט"ו ומחזיקה בתעשייה ביטחונית מתקדמת, אולם בשנים האחרונות נתגלעו מחלוקות בינה לבין וושינגטון סביב רכישת מערכות נשק רוסיות, מדיניותה האזורית ויחסיה עם מדינות שונות. כל החלטה אמריקאית לאשר מכירת רכיבים מתקדמים, ובהם מנועים או ציוד לתעשיית התעופה הצבאית, מחייבת בחינה של ההשלכות האסטרטגיות ארוכות הטווח.
מנקודת מבט ישראלית, החשש הוא שטכנולוגיות מתקדמות שיגיעו לטורקיה יחזקו את יכולותיה הצבאיות בזמן שהיחסים הפוליטיים בין המדינות רחוקים מלהיות יציבים. תומכי הגישה הזהירה סבורים כי על ארה"ב להביא בחשבון לא רק את צורכי נאט"ו אלא גם את השפעת התחזקותה של טורקיה על בעלות בריתה באזור.
בסופו של דבר, שאלת עתידו של חיזבאללה אינה יכולה להיפתר באמצעות רעיונות פשוטים או פתרונות קסם. לבנון היא מדינה שסובלת ממשבר פוליטי, כלכלי וביטחוני עמוק, וכל שינוי במאזן הכוחות בה מחייב תהליך מורכב, הנשען בראש ובראשונה על מוסדות המדינה הלבנונית ועל הסכמות אזוריות ובינלאומיות.
במזרח התיכון, ההיסטוריה מלמדת כי אויבו של האויב אינו בהכרח ידיד. לעיתים, חיזוקו של שחקן אחד כדי להחליש שחקן אחר יוצר בעתיד איום חדש ואף חמור יותר. משום כך, כל יוזמה מדינית צריכה להיבחן בזהירות, תוך הסתכלות רחבה על השלכותיה ארוכות הטווח. ארה"ב וישראל חולקות אינטרסים ביטחוניים עמוקים, אולם ידידות אמיתית אינה מחייבת הסכמה אוטומטית על כל מהלך. להפך, היא מחייבת גם שיח כן וביקורתי כאשר מתעוררות מחלוקות אסטרטגיות.
אם אכן נשקלת האפשרות להפקיד בידי מי שבעבר היה מזוהה עם ארגון ג'יהאדיסטי תפקיד מרכזי בעיצוב עתידה של לבנון – ראוי יהיה שהחלטה זו תלווה בבחינה מפוכחת של הסיכונים, ולא רק של התקוות. במזרח התיכון, החלטות אשר מתקבלות מתוך אופטימיות שאינה נשענת על הערכת מציאות מוצקה, עלולות להתברר בעתיד כטעויות הרות גורל ומסוכנות במיוחד.
הכותב הוא מנכ"ל רדיוס 100FM, קונסול כבוד וסגן דיקאן הסגל הקונסולרי, נשיא אגודת תקשורת הרדיו הישראלית, ולשעבר קשב גלי צה"ל וכתב ברשת הטלוויזיה NBC
בפרק ה-12 של "קשר פתוח" אנחנו מארחים את יורם רוטבך, 4Z1YR יו"ר אגודת תקשורת הרדיו הישראלית ודמות מרכזית בהתפתחות הרדיו הדיגיטלי בישראל.
בשיחה אנחנו חוזרים לדרך שלו אל חובבות הרדיו, ומדברים על החיבור בין רדיו, מחשבים, רשתות וטכנולוגיה.
אנחנו נכנסים לעולם ה-DMR, להקמת התשתיות והשרתים בישראל, ולחיבור בין ממסרים מקומיים לרשת עולמית של חובבי רדיו.
מעבר לטכנולוגיה, אנחנו מדברים גם על האגודה, הקהילה, האתגרים של חובבות הרדיו בעידן המודרני, והחשיבות של הכנסת דור חדש לתחביב.
פרק על החיבור בין רדיו מסורתי לעולם דיגיטלי, ועל האנשים שבונים את התשתית שמחברת ביניהם.
קשר פתוח | הפודקאסט של חובבי הרדיו בישראל
בפרק ה-11 של "קשר פתוח" אנחנו מארחים את צביקה סגל, 4Z1ZV חובב רדיו שמחבר בין טכנולוגיה, יצירה, שטח וקהילה.
צביקה מספר על הדרך שלו לעולם חובבות הרדיו ועל מה שממשיך לרתק אותו בתחביב גם בעידן האינטרנט והסלולר: היכולת לבנות, להתנסות ולחבר בין רדיו, מחשבים ותוכנה, ואז ללחוץ על ה-PTT ולגלות מי יענה מהצד השני.
בשיחה אנחנו נוגעים בחובבות הרדיו המודרנית, בתקשורת דיגיטלית, בלוויינים, בהפעלות מהשטח ובחוויה של ליצור קשרים בארץ ובעולם באמצעות מערכת שבנית והקמת בעצמך.
אבל מעבר לטכנולוגיה, זהו גם פרק על הסקרנות שמניעה חובבי רדיו, על הרצון ללמוד ולנסות דברים חדשים, ועל הקהילה שנבנית סביב התחביב.
מפיק: בני לחובר 4X5LB
מנחה: טומי קוויט 4X5TQ
טכנאי שידור ועורך: יורי שיבנוב
תחקירן: אופיר פרי
הוקלט באולפני רדיוס 100FM
קשר פתוח | הפודקאסט של חובבי הרדיו בישראל
בפרק העשירי של "קשר פתוח" אנחנו מארחים את רון יציב,4X1IG מהדמויות הוותיקות והמוכרות בחובבות
הרדיו בישראל.
בשיחה עם רון אנחנו חוזרים לדרך שבה התחיל בעולם הרדיו, ומדברים על השנים הרבות של פעילות בארץ ובעולם,
על הקשר בין קהילת חובבי הרדיו בישראל לקהילה הבינלאומית, ועל המקום החשוב של חובבות הרדיו דווקא ברגעים
שבהם מערכות התקשורת הרגילות כבר לא מובנות מאליהן.
דרך הניסיון האישי שלו אנחנו נוגעים גם בתקשורת בשעת חירום, בעבודה מול ה-IARU, בחשיבות של ידע, תרגול
ומוכנות, ובעיקר בשאלה מה הופך את חובבות הרדיו להרבה יותר מעוד תחביב טכני.
פרק על רדיו, אנשים, אחריות וקהילה, עם אדם שחי את העולם הזה כבר עשרות שנים.
קשר פתוח | הפודקאסט של חובבי הרדיו בישראל
