כך שולחת קטאר זרועות תמנון ומממנת טרור גלובלי דרך מגרשי ספורט, תרומות מפוקפקות והשקעות חובקות עולם. אם המערב רוצה לשמור על ערכיו ועצמאותו – עליו לנקוט צעדים נחרצים. דוד בן בסט
בעולם שבו תדמית היא מטבע עובר לסוחר, קטאר הצליחה לבנות לעצמה חזות מבריקה. לא מעט מכך הודות לספורט: אירוח מונדיאל 2022, בעלות של קבוצות פאר כמו פריז סן־ז’רמן, והשקעות עתק בליגות האירופיות. כל אלו הציבו את המדינה הקטנה מהמפרץ בקדמת הבמה הגלובלית.אבל מתחת לשכבה הנוצצת של מגרשים, פרסום ושחקנים נודעים, מסתתרת תמונה מטרידה בהרבה. לפי שורה של פרסומים מהעיתונות האמריקאית, קטאר אינה רק מעצמה ספורטיבית עולה, אלא גם שחקן מרכזי במערכת מימון הטרור הבינלאומי – והספורט הוא רק מסך עשן.
ב"וול סטריט ג'ורנל" נכתב כבר בשנת 2017 כי "קטאר משחקת משחק כפול. מצד אחד היא מציגה את עצמה כמרכז עולמי מודרני, ומצד שני היא ממשיכה להזרים כספים לארגוני טרור כמו חמאס ואל־קאעידה".בכתבה ב"ניו יורק טיימס" לקראת מונדיאל 2022 נכתב כי "השימוש של קטאר בכדורגל אינו רק מהלך שיווקי, אלא הוא גם כלי פוליטי ליצירת נרטיב עולמי חדש". במילים אחרות, הכדורגל אינו עוד תחביב או השקעה – אלא מכשיר מדיני.
קרן ההשקעות של קטאר (QSI) היא הבעלים של קבוצת הכדורגל פריז סן־ז’רמן, שבראשה עומד הקטארי נאסר אל־חלאיפי. המועדון, למי שלא מכיר, הוא אחד הגופים המשפיעים ביותר בעולם הספורט. מעבר לכך, קטאר השקיעה סכומי עתק בתקשורת ובתשתיות ספורט באירופה וארה”ב – כולל השקעות ישירות ב־ESPN, רכישת בתי מלון בלונדון, נדל"ן במנהטן ורשתות פרסום עולמיות.כל אלו נועדו לבסס השפעה תרבותית רחבה, גם במעצמה החזקה בתבל.
האם ארה"ב, שלה בסיס צבאי מרכזי בקטאר, לא מבינה את המשחק הכפול של קטאר? כיצד המעצמה האדירה מאפשרת למדינה הזעירה הזאת להמשיך לשמש כצינור חמצן לאסלאם הקיצוני?
קטאר מתוארת שוב ושוב כמי שמספקת "סיוע הומניטרי" לעזה. בפועל, לפי דוח של משרד האוצר האמריקאי משנת 2020, חלק ניכר מהכספים הגיעו לידי חמאס ונוצלו לצרכים צבאיים – תשלום משכורות למחבלים, חפירת מנהרות וייצור רקטות.קטאר מתוארת בעיתונות האמריקאית כגב הכלכלי העיקרי של "האחים המוסלמים" – תנועה אסלאמיסטית שהוזכרה כגורם השראה לרבים מהפיגועים שבוצעו באירופה בעשור האחרון. מספר מסגדים באירופה הממומנים בידי קטאר אף הפכו למוקדים של הסתה קיצונית ותמיכה בטרור.
הבעיה המטרידה היא היעדר תגובת המערב לנוכח האיום המתפתח על העולם החופשי. מדינות רבות נהנות מהשקעות קטאריות, ומעדיפות להימנע מהתמודדות עם הצד האפל שלה. חלקן אף מתגמלות את קטאר בפרסים, הוקרה, חוזים וסיקור תקשורתי אוהד.
מעודדים פיגועי התאבדות
אחד הארגונים הזוכים לחסותה של הנסיכות העשירה הוא "ההתאחדות העולמית של אנשי הדת המוסלמים". ארגון זה הוקם ב־2004, ועמד בראשו השייח' יוסוף אל־קרדאווי, שהיה איש האחים המוסלמים. אנשי הדת החברים ב"התאחדות" טוענים בעקשנות כי פיגועי ההתאבדות של פלסטינים נגד ישראלים מהווים מבחינת ההלכה "אִסְתִשְהַאד" (הקרבה עצמית), וכי מרצחי חמאס אינם טרוריסטים.
"ההתאחדות" ממוקמת בקטאר ונהנית מחסותה ומימונה, ומנהיגה השייח' עלי אל־קרה דאגי מתגורר בדוחא, בירת קטאר. בפרסומו האחרון מרחיב דאגי על החשיבות בפַתְוַּא – פסק הלכה לג'יהאד נגד האויב הציוני. שם נאמר בין היתר כי "קיימת חובת ג'יהאד בנשק נגד הכיבוש בפלסטין, והיא חלה על כל מוסלמי בעל יכולת בעולם האסלאמי". בנוסף, לפי פסק ההלכה, חובה להטיל מצור על האויב הציוני הכובש ביבשה, בים ובאוויר, לרבות המרחבים האוויריים במדינות הערביות והאסלאמיות.קטאר משפיעה גם על אירופה, וזאת בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה והעובדה שהאיחוד האירופי נחוש למצוא תחליף לגז הרוסי. נכון לרבעון השני השנה, קטאר היא ספקית הגז הטבעי הנוזלי (LNG) השלישית בגודלה לאיחוד האירופי.
ארה"ב וקטאר משתפות פעולה באופן ברור מבחינה צבאית וביטחונית. באמירות הקטנה ממוקמת מפקדת המטה המרכזי של צבא ארה"ב – בסיס חיל האוויר האמריקאי "אל־עודייד", ובסיס הצבא "אסליילה". הקטארים תלויים ביטחונית בארה"ב, אך הם גם מהווים נכס למעצמה המערבית.על פי מחקר של ארגון NAS, המקדם אג'נדה שמרנית במוסדות הלימוד בארה"ב, קטאר תרמה למוסדות אקדמיים במדינה 4.7 מיליארד דולר בין 2001 ל־2021, כשסגן אמיר קטאר למד באוניברסיטת ג'ורג'טאון. בדוח של הארגון האמריקאי־ישראלי AICE משנת 2021 נמצא כי קטאר היא התורמת הזרה הגדולה ביותר של אוניברסיטאות בארה"ב ב־35 השנים האחרונות, וסעודיה שנייה לה.
המכון לחקר אנטישמיות ומדיניות גלובלית (ISGAP) מצא בבדיקה משנת 2020 כי יש מתאם בין גודל התרומות מקטאר ומדינות אחרות במפרץ הפרסי לבין קיומן של קבוצות פרו־פלסטיניות בקמפוסים. אותן קבוצות, כידוע, מובילות מאז 7 באוקטובר מחאות קולניות נגד המלחמה של ישראל בחמאס.מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש שומר על קשר חם במיוחד עם קטאר. ממשלת קטאר חתמה על שורת הסכמים עם גוטרש בשנת 2018, שכללו תרומה של 500 מיליון דולר לתוכניות שונות של האו"ם ולמשרדים חדשים בדוחא. עוד קיבלו באו"ם מהקטארים הבטחה לתמיכה שנתית ביוניסף (קרן החירום הבינלאומית לילדים), באונר"א ועוד.באופן ציני והזוי, קטאר, שמממנת את חמאס, מממנת גם את המשרד של האו"ם למאבק בטרור (UNOCT). נכון ל־31 באוקטובר 2023, קטאר היא המדינה שתרמה הכי הרבה כסף למשרד – 40% מכלל התקציב שלו מאז הוקם, שהם כמעט 140 מיליון דולרים.
מערביים, להתעורר
בעיתונות הכלכלית פורסם כי קרנות ההשקעה הקטאריות מחזיקות כיום בנכסים בשווי של מעל ל־450 מיליארד דולר ברחבי העולם. מדובר בכוח כלכלי שמייצר השפעה ישירה על בנקים, חברות השקעה, מוסדות אקדמיים, וגם על עיתונאים ופוליטיקאים.זרועות התמנון של קטאר נשלחות גם לחלל.
ספק אם מנהיגי מדינות המערב מודעים לתוכנית החלל הקטארית באמצעות חברת הלוויינים הלאומית שלה, Es'hailSat. בשיתוף עם חברת Eutelsat, שהמטה שלה ממוקם בפריז, שיגרה קטאר לחלל שני לוויינים חשובים לתקשורת אזרחית, רדיו וטלוויזיה, וזאת באמצעות משגר הלוויינים אריאן 5 של סוכנות החלל האירופית.כמו כן פועלת קטאר להרחבת יכולות החלל שלה והקמת מערך ניטור ומעקב אחרי לוויינים. האם מישהו בסוכנות החלל האירופית שאל לשם מה קטאר זקוקה ליכולות כאלה? התשובה ככל הנראה מורכבת, אבל אין להוציא מכלל אפשרות שקטאר תספק לאיראן כלים מודיעיניים שיוכלו לשבש פעילות של לוויינים מערביים.בינתיים, התוצאה בשטח ברורה: רשתות טרור מתחזקות, קיצוניות דתית מתפשטת, ודמוקרטיות מערביות מתקשות להיאבק בגל האסלאמיסטי. הפער הזה – בין המציאות התדמיתית למציאות הביטחונית – הוא מסוכן. הוא מייצר שיתוק מוסרי ומדיני, ומאפשר למנגנוני טרור לפעול בחסות הכסף.
אם העולם המערבי רוצה לשמור על ערכיו ועל עצמאותו, עליו לנקוט שורה של צעדים ברורים
• חובת שקיפות בהשקעות זרות תוך וידוא שכל קבוצה, מועדון, אוניברסיטה או בנק יהיו חייבים לדווח על מקורות המימון שלהם.
• קידום חקיקה שתאפשר בקרה על מוסדות ספורט בינלאומיים ואכיפה מול מדינות שמנצלות את התחום לצורך הלבנת תדמיתה של קטאר.
• הגדרה בינלאומית רשמית של קטאר כתומכת טרור, לפחות עד שתחדל מהעברת כספים לארגונים ולמוסדות ברחבי העולם המזוהים כתומכי טרור.
• הטלת סנקציות על עיתונאים הממומנים בידי קטאר, וחשיפת הקשרים הכספיים שמתחת לפני השטח – גם אם זה כרוך בעימות עם כוחות חזקים.קטאר הצליחה לרכוש לעצמה תדמית של מדינה מערבית, פתוחה, תיירותית וספורטיבית, אך המציאות שונה. מתחת לחזות הקוסמופוליטית מסתתרת מדיניות עקבית של מימון קיצוניות אסלאמית וארגוני טרור. הגיע הזמן שמדינות המערב יתעוררו ויתחילו לשאול שאלות על הכסף שקונה (ומשחית) אותן, לפני שיהיה מאוחר מדי.
הכותב הוא מנכ"ל רדיוס 100FM, קונסול כללי כבוד של נאורו, סגן דיקאן הסגל הקונסולרי, נשיא אגודת תקשורת הרדיו הישראלית, ולשעבר כתב של רשת הטלוויזיה האמריקאית NBC
בפרק השלישי של "רישיון לעבוד", הפודקאסט שמכניס אתכם לעולם הרישוי עסקים, תכנון ובנייה,
והתנהלות נכונה מול הרשויות, בהגשת עו"ד נועה טלבי, היא מארחת את התובעת העירונית של עיריית גבעתיים, עורכת דין יעל נחמן ברגיג.
השתיים מעלות פערים ודרכים שבהן ניתן לפתור בעיות מול בעל העסק כדי להימנע מהגשת כתבי אישום.
עו"ד טלבי, היא בעלת משרד שמתמחה בייצוג עסקים מול רשויות, מלווה עסקים בהליך להוצאת רישיון עסק, פותרת בעיות מול משרדי ממשלה, רשויות מקומיות ומהנדסי ערים.
הפרק עוסק, בין היתר, בעד כמה רחבה התופעה של תיקים פלילים שמקורם בתלונות של שכנים נגד עסקים?
איך משפיעה סצנת הפאבים והברים בגבעתיים על התושבים? באילו סוגים של הליכים העירייה נוקטת במקרים שהעסק פועל בניגוד לחוק?
ובאיזה אופן עירייה רואה את העסקים כמנוע לקידום העיר ופועלת כדי להקל עליהם?
