רדיוס 100FM
https://d20x387xvo6jlt.cloudfront.net/wp-content/uploads/2019/08/article_bnr_mobile.jpg

ההיסטוריה חוזרת

27.09.24

האנטישמיות שהרימה את ראשה המכוער אחרי ה-7 באוקטובר, היא אותה שנאת יהודים ידועה לשמצה שחשבנו שכמעט נכחדה אחרי מלחמת העולם השנייה. דוד בן בסט

כיצד הפכה ביקורת לגיטימית לכאורה על ישראל לאנטישמיות מוצהרת שהלכה והקצינה מ-7 באוקטובר? הקבוצות הרדיקליות של האסלאם וקבוצות הימין והשמאל הקיצוני, שלכאורה אין ביניהן שום קשר, הצליחו למצוא מכנה משותף אחד: משטמה יוקדת ליהודים ולישראל.מכמעט בממשלה – לביקורת חריפה: כך הגיבו בימין הממלכתי להצעת הפסקת האש

הטבח בשבת השחורה והסיקור התקשורתי העוין שנלווה אליו מהווים נקודת ציון ותחנה חשובה בהבנת התפתחות האנטישמיות בעת הזו. האנטישמיות החלה לצמוח בעולם לפני מאות שנים, וסיבות רבות לה.

חוקרי אנטישמיות טוענים שלדעת המוסלמים, האשמה רובצת על היהודים שלא הכירו בשליחותו של הנביא מוחמד ולא קיבלו את משנתו. הנוצרים, לעומתם, האשימו את היהודים ברצח ישו ובאי־קבלת שליחותו.

הטענה כי היהודים והמוסלמים חיו בשלום עד הופעת הציונות איננה אלא בדיה ואינה עומדת במבחן האמת. מוחמד ואנשיו טבחו ביהודים וראו בהם טמאים, בני הקופים והחזירים.

הפרעות ביהודים לא החלו עם הקמת המדינה, והשטות שנטמעה, בסיוע כלי התקשורת בעולם, וגם בקרב השמאל הישראלי, שלפיה הקמה של מדינה פלסטינית לצד ישראל תפתור את הסכסוך הפלסטיני־ישראלי, אינה אלא הבל ורעות רוח. האידיאולוגיה הפלסטינית, שלפיה השטח שבו הוקמה מדינת ישראל הוא שטח כבוש מהים ועד הירדן, לא תשתנה אפילו אם מדינת היהודים תחדל מלהתקיים.

השנאה והאנטישמיות ליהודים הן לא תוצר חדש, אלא התחילו כאמור לפני מאות שנים. החל מהמאה ה־11 ומסעות הצלב לירושלים, מצבם של היהודים הלך והורע, מה שהגיע לשיאו כ־200 שנה לאחר מכן, בתקופת האינקוויזיציה ובטבח שערכו ביהודים שלא הסכימו להתנצר.

היהודים הואשמו בכל צרות העולם, החל מהפצת המגיפה השחורה בתקופת ימי הביניים, שקטלה למעלה משליש מתושבי אירופה, ועד עלילת הדם שלפיה היהודים משתמשים בדם ילדים נוצרים להכנת מצות לפסח. הפרק הנורא בהיסטוריה של גרמניה הנאצית, שהקימה מחנות השמדה שבהם נרצחו יהודים, צוענים והומוסקסואלים, רק בגלל אמונתם ודרך חייהם, שב ומתעורר.

כיום איראן רוצה להחיות את האימפריה הפרסית ולהשמיד את מדינת היהודים. אליה חוברים, באותה אידיאולוגיה רצחנית, גם הפלסטינים, המגובים באנטישמי הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן. האנטישמיות כיום דומה לאנטישמיות של אז, שחשבנו שכמעט נעלמה מהעולם אחרי מלחמת העולם השנייה. העולם, שעמד מנגד כאשר הנאצים הארורים רצחו וטבחו בשישה מיליון מבני עמנו, עומד מנגד גם היום.

סכין בגרון

האנטישמיות של היום מלובה בידי כלי תקשורת ועיתונאים במסווה של ביקורת לגיטימית על ישראל. העיתון "אינדיפנדנט" הבריטי מכנה את ישראל "רוצחת ילדים", כתבי הרשתות BBC ו־SKY ממעטים לסקר את פשעי חמאס ומתרכזים בביקורת ארסית נגד ישראל. זו אינה עיתונאות, זו בורות ואנטישמיות.

"רוצחי ילדים" הוא מטבע לשון נוצרי ישן העובר לסוחר ומבעבע מעטו של הסופר הנורווגי האנטישמי יוסטיין גורדר, שבסכלותו לא מבין שההשתלטות המוסלמית על ארצו היא רק עניין של זמן. האנטישמיות מעוותת את בינתם של עיתונאים רבים, הרואים בישראל כובש אכזר ומדכא הנוהג בפלסטינים כפי שהנאצים נהגו ביהודים. לצערנו זאת הדעה של עשרות אחוזים מהאירופים.

בחודש שעבר הפובליציסט הפלמי הרמן בריסלמנס האשים את ראש הממשלה בנימין נתניהו ברצח ילדים. בטורו הקבוע בכתב העת הפלמי "HUMO", היוצא לאור בבלגיה, הוא כתב בין היתר: "אני כל כך כועס שאני רוצה לדחוף סכין מחודדת בגרונו של כל יהודי שאני נתקל בו".

למקרא דברי ההסתה המחליאים פנה איגוד הארגונים היהודיים באירופה, EJA, לתובע הכללי של בלגיה ודרש לעצור את הפובליציסט בגין הסתה לרצח. הארגון פנה גם למערכת כתב העת בדרישה להשעות את הכותב לאלתר, בטרם יעשה שימוש נוסף בטורו לצורך הסתה להרג יהודים.

עידית אבו־רוזנצוויג, שגרירת ישראל בבלגיה, הגיבה לטור: "במדינה שבה יהודים מותקפים מדי יום ו־70% מדווחים על חשש לחייהם, איך זה עבר עריכה? אנטישמיות ולגיטימציה לאלימות צריכות להיות קו אדום אפילו עבור התקף זעם מילולי של 'אינטלקטואל' במגזין שמאלני". היא הוסיפה כי אם הדברים היו מתפרסמים נגד מוסלמים – הייתה קמה סערה גדולה.

להשמיד את ישראל

הפדרציה של הקהילות היהודיות בצ'כיה (FJC) עדכנה כי בשנת 2023 נרשמו 4,328 תקריות אנטישמיות במדינה. לשם השוואה, ב־2022 נרשמו 2,277 תקריות. מדובר בעלייה של 90%.

סקר מקיף חדש חושף עלייה משמעותית ומטרידה באנטישמיות כלפי בני נוער יהודים בבתי ספר תיכוניים ברחבי העולם, בעקבות אירועי 7 באוקטובר. הממצאים מצביעים על עלייה גלובלית של 29.1% בתחושת האנטישמיות בקרב בני נוער יהודים, עם זינוק חד של 45.9% מחוץ לארה"ב.

הסקר, שנערך בידי "מוזאיק נוער", חטיבה של "מוזאיק יונייטד", יוזמה משותפת של משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות בישראל ושל פילנתרופיה יהודית, מציג תמונה מדאיגה של המציאות שעמה מתמודדים צעירים יהודים ברחבי העולם.

כמעט מחצית מהמשיבים דיווחו על חוויות אנטישמיות אישיות, כאשר רובן המכריע התרחשו במסגרת בית הספר. מדאיג במיוחד הוא הנתון כי למעלה משני שלישים מבני הנוער מצביעים על חבריהם לכיתה כמקור העיקרי לעוינות.

הסקר חושף גם תופעה מטרידה של אנטישמיות מצד סגלי בתי הספר, כאשר כרבע מהמשיבים דיווחו על ביטויים אנטישמיים מצד מורים ומנהלים. בנוסף, אחוז לא מבוטל של התלמידים נתקל בתוכן אנטישמי בחומרי הלימוד עצמם.

ההשלכות של מציאות זו ניכרות בשינויים התנהגותיים משמעותיים בקרב התלמידים היהודים. רבים מהם החלו להימנע מלבישת סמלים יהודיים, מהססים לפרסם תוכן יהודי או ישראלי ברשתות החברתיות, ואף חשים צורך להסתיר את זהותם היהודית.

בפגישות שאני מקיים במסגרת תפקידיי הקונסולריים עם דיפלומטים בארץ ובחו"ל, אני לפעמים משתומם מחוסר הידע ומהתמימות של דיפלומטים, נציגים מכובדים ממדינות מכובדות שאינם מבינים את משמעות המשפט: "From the river to the sea Palestine will be free". הם מתפלאים כשאני מסביר להם שמדובר כאן על לא פחות מהשמדת ישראל.

כאיש תקשורת זה עשרות שנים, אני חושב שישראל לא הבינה עד תום את חשיבותה של מערכת ההסברה בתקשורת העולמית, ואינה פועלת בצורה מקצועית דיה כדי להילחם בדיסאינפורמציה ובשקרים שמפיצים אויבינו. על ישראל לגייס משפיעני רשת ומעצבי דעה מקצועיים, ולתקצב בצורה ראויה את מערך ההסברה.

הכותב הוא מנכ"ל רדיוס 100FM, קונסול כבוד בישראל של נאורו, סגן דיקאן הסגל הקונסולרי, נשיא אגודת תקשורת הרדיו הישראלית וסגן נשיא מועדון השגרירים בישראל.

שתף

כתבות נוספות שאולי יעניינו אותך

15.05.26

יורם מוקדי מראיין את ארן ורשבסקי, מגיש פודקאסט המאה ה20 וערוץ חופרים לעומק ביוטיוב המדבר על אקטואליה גיאופוליטית; אלון אמיר, סופר, מומחה בתחום האירוויזיון. לשעבר דובר משלחות ישראל, מרצה על פוליטיקה באירוויזיון; נדבר גם עם נחמה גולדוסר, יו"ר ועדת הבריאות של לשכת סוכני הביטוח; עודד עינת, מנכ"ל ומייסד משותף של חברת SafeFields טכנולוגיות; תא"ל במיל' ראם עמינח, חבר בורד INSS ולשעבר חבר פורום מטכ"ל; עוזי פוקס, מוסיקאי ויוצר; סיגל ראש, במאית הסרט "רובינא: היה רע לתפארת"

08.05.26

יורם מוקדי מראיין את ד"ר ורה מיכלין-שפיר, מנהלת אקדמית של מכון סימפודיום לתקשורת אסטרטגית בלונדון, חוקרת אורחת בכירה ב-INSS וחברת פורום דבורה, על מצבה של רוסיה; אברהם נובוגרוצקי (נובו)\ נשיא התאחדות התעשיינים, על אתגרי השקל, דולר והובלה ימית ואווירית; נדבר גם עם ד"ר רות דגן, שותפה וראש מחלקת איכות סביבה ושינוי אקלים במשרד הרצוג פוקס נאמן וראש תחום אקלים במרכז אריסון באונ' רייכמן, על הרגולוציה של מיקרופלסטיקה; קובי אשרת עם פרויקט מוסיקלי חדש ועל האירוויזיון; תא"ל (במיל') אופיר לויוס, מחבר הספר "עיוני, השתדלתי. מארג זיכרונות, מפגש וקרב" על ספרו החדש; מרסל אסולין, מנכ"לית ויצו העולמית על שילוב נשים במשרות ניהול, לרבות שירות ציבורי; פרופ' סמי חמדאן, ראש מגמת פסיכולוגיה חינוכית לתואר שני בבית הספר למדעי ההתנהגות, האקדמית ת"א-יפו, בנתוני מחקר חדש הקובעים שיותר משליש מהסטודנטים בישראל מדווחים על מחשבות אובדניות מאז פרוץ המלחמה.

06.05.26

בפרק הזה טומי מארח את דוד בן בסט  4X1WH לשיחה על המקום שבו חובבות רדיו פוגשת עיתונות, חירום, הצלת חיים והשפעה ציבורית. דוד מספר איך תחביב שהתחיל מאלקטרוניקה ותקשורת הפך לכלי אמיתי לאיתור נעדרים, העברת מידע בזמני משבר, חיבור משפחות מודאגות עם יקירהן וחשיפת חדשות ברמה עולמית דרך האזנה למה שקורה בין התדרים.

נדבר על רשתות חירום, חיפושים אחר ישראלים בעולם, שידורים שנקלטו בזמן אירועי חטיפת האקילה לאורו , ומקרים שבהם חובבי רדיו סגרו פער שמערכות רגילות לא תמיד ידעו לסגור בזמן. ניגע גם בשאלה למה גם בעידן של אינטרנט ולוויינים, רדיו עדיין נשאר כלי שקשה מאוד להשתיק.

הפודקאסט מיועד לכל מי שרוצה להבין איך תחביב טכני יכול להפוך ברגע הנכון לרשת אנושית עולמית.

מפיק: בני לחובר 4X5LB
מנחה: טומי קוויט 4X5TQ
טכנאי שידור ועורך: יורי שיבנוב
תחקירן: אופיר פרי
הוקלט באולפני רדיוס 100FM

 

 / 
מנגן עכשיו

HAPPY HOUR

[insta-gallery id="0"]