הזהות הפרסית האבודה

ההפצצות המדויקות שביצעו ישראל וארה"ב לפני כשבועיים פגעו בליבה של תוכנית הגרעין האיראנית. דוד בן בסט

אתרי העשרת אורניום בפורדו, נתנז ואיספהאן הושמדו. קווי פיקוד, מתקנים תת־קרקעיים ומרכזי בקרה, נוטרלו, והתשתית שאיראן צברה  ונועדה להשמדת ישראל  במשך שני עשורים נמחקה בלילה אחד.

ההרס הפיזי אינו רק המכה הקשה שהרפובליקה האסלאמית חטפה, מאחורי הקרב הגרעיני, מתנהל קרב עמוק בהרבה, קרב על הזהות. דווקא כעת, כשהשלטון מוכה, חשוף ומבוהל, נחשף הפחד הגדול של משטר האייתוללות: העם האיראני כבר לא מאמין לו, ואולי גם לא רוצה בו יותר.

אחד הצעדים של משטר האייתוללות אחר המהפכה בשנת 1979  היה שינוי שם הרדיו והטלוויזיה הממלכתית, לרשות השידור של הרפובליקה האסלאמית של איראן (IRIB) – סדא וסימא ("קולה ודמותה של הרפובליקה האסלאמית")

מאז המהפכה האסלאמית ניסתה איראן לייצר לעצמה תדמית של "מדינה מוסרית", המתנגדת ל"כיבוש הציוני" ול"אימפריאליזם המערבי". אך לאחר ההפצצות האחרונות והפגיעה בסמלי השלטון, נשמטה הקרקע מתחת לסיסמאות הנבובות של משטר הטרור המדכא את אזרחיו.

רק חלק קטן מהציבור האיראני יצא להפגין נגד ישראל, כמצוות השלטון. ברשתות החברתיות הפרסיות המצב שונה, שם נכתבו תגובות מפתיעות:

"כנראה שרק הפצצות מבחוץ ישחררו אותנו מבפנים", כתב אחד הגולשים.

אחרת ציינה: "מי שתקף את פורדו, אולי הציל את טהראן."

התקשורת האיראנית ניסתה לצייר את המתקפה כבלתי מזיקה, אך ההדלפות, והצילומים שהגיעו לגופי תקשורת גולים כמו Iran International, חשפו מציאות אחרת: מתקני הגרעין השמדו, רוב משגרי הטילים עלו באש, המטוסים הבודדים שהיו להם נהרסו, מהנדסי הגרעין הבכירים ומפקדיהם חוסלו, והתגובה של טהראן הוגבלה להצהרות ריקות.

לפני שהאסלאם כבש את פרס במאה ה־7, הייתה זו אימפריה חילונית, קוסמופוליטית, שפיתחה את אחת התרבויות המפוארות בתולדות האנושות. דת המדינה הייתה הזורואסטריות – דת מונותאיסטית שהעמידה במרכזה את אור האמת, חירות המחשבה ושלום בין העמים.

ההיסטוריון ריצ'רד נלסון  פריי כותב:

"איראן הקדומה הייתה מורשת וסמל לשלטון מוסרי שהשפיע על יוון, רומא והודו.

הרבה לפני שהאסלאם נולד."

לאחר הכיבוש המוסלמי, הזהות החילונית הלכה והטשטשה בהדרגה, אך לא נעלמה. גם תחת הרפובליקה האסלאמית, המשיכה רוח פרס העתיקה,החילונית, לבעור בסתר.

הדור הצעיר, מאס בהטפות המוסר הצבועות של משטר האייתוללות הרצחני.

המשטר החל להבין שהוא מאבד את אחיזתו, לא רק בגלל חיסול מדעניו וקציניו ולא רק בעקבות השמדת תכנית הגרעין שלו, אלא גם בקרב על התודעה.

משטר האייתולות התחיל לנסות לייצר תדמית מוסרית חדשה. אחת הדרכים: מיתוג מחדש של ערוץ Press TV, שהיה במשך שנים זרוע התעמולה הבינלאומית של טהראן. שמו החדש – "Voice of Justice"  "קול הצדק" שאמור לשדר מוסריות, והתחלה חדשה.

עבור אזרחי איראן, זה מעט מדי ומאוחר מדי.

פרשן ערוץ מתנגדי המשטר אומר:

"שינוי שם התחנה אינו מהלך אסטרטגי, אלא סימן לפאניקה. המשטר מבין שהוא איבד את הרחוב, ומנסה לשווק לעולם כי מדובר בשאיפה לצדק, כשהאמת שנמצאת מתחת לפני השטח ברורה. קיים אי שקט והבנה שהאיזון הופר.

ברשתות החברתיות, במסדרונות האוניברסיטאות, הזהות הפרסית היותר חילונית שוב מרימה ראש. צעירים משיבים לעצמם שמות פרסיים, מציינים חגים עתיקים כמו "נורוז",-ראש השנה הפרסי המסמל פריחה והתחדשות, לובשים חולצות עם דמויות של כורש הגדול וזרתוסטרא, ומביעים בגלוי סלידה מהמשטר הדתי.

שירין עבאדי, כלת פרס נובל לשלום, אמרה לאחרונה:

"העם האיראני מחפש חירות – לא גרעין, לא חיג’אב, לא נקמה. אלא פשוט להיות מה שהיה לפני שהכיבוש הדתי נכפה עליו."

ההפצצות האחרונות סימלו את קריסת פרויקט הגרעין, אבל יתכן ששינוי השם של תחנת הטלוויזיה הוא סימן לקריסת דבר עמוק יותר. האמון הציבורי בזהות הדתית הקיצונית שהמשטר מנסה לכפות מתערער והולך.

המאבק האמיתי החל להתרחש בנפשם של מיליוני איראנים – צעירים, סטודנטים, נשים ואנשי רוח, המבקשים לשוב אל שורשיהם, אל תקופה שבה התרבות, המדע והפתיחות היו גאוות פרס.

 הם מבינים שהכוח האמיתי אינו טמון בצנטריפוגות של אורניום, אלא בכוח הרוח. הרגע שבו יבחר העם האיראני לחצות את קו הפחד, יהיה רגע מכונן לא רק לאיראן, אלא למזרח התיכון כולו. שינוי כזה לא יגיע מהפצצה – אלא מהתעוררות פנימית, מהזיכרון ומהזהות. זהו סיכוי נדיר לפרק חדש, שבו איראן לא תהווה יותר איום.

 האם איראן תישאר שבויה בידי שלטון דתי מבודד, או שמא תחזור למקורותיה כמעצמה תרבותית עתיקה?

ייתכן שהעתיד טמון בזיכרון של מי שאיראן הייתה לפני שהאסלאם הפך אותה למבצר של שנאה וטרור.

הצעירים האיראנים חשופים היום הרבה יותר לתכנים מערביים, ולשידורי הרדיו המגלים את האמת שמשטר האייתוללות מנסה להסתיר.

 לפני כשבועיים סוכנות הידיעות האיראנית "אירנה" (IRNA) הפסיקה את דיווחיה, וחזרה לאחרונה להפיץ את איומיה נגד "המשטר הציוני, שבקרוב ישלם על פשעי המלחמה שלו"

הפצצות יכולות להשמיד מתקנים אבל רעיונות הם הרבה יותר עמידים. והרעיון

שנולד מחדש באיראן של היום, הוא לא הגרעין אלא הזהות הפרסית. האם האיראנים ויתרו על תכנית הגרעין? לדעתי לא! האם בעקבות השמדת הכורים וחיסול בכירי הממשל חל שינוי אידיאולוגי בקרב מקבלי ההחלטות? התשובה, שלילית.

השינוי יכול להתחולל רק אם העם האיראני שנפשו קצה בשלטון המדכא של האייתוללות יעשה מעשה ויתקומם נגד שלטון העריצות הרצחני, המדכא את העם ומשפילו.

הכותב הוא מנכ"ל רדיוס 100fm,קונסול כבוד,סגן דקאן הסגל הקונסולרי,נשיא אגודת תקשורת הרדיו של ישראל.בעבר,כתב NBC NEWS