ב"רופאים ללא גבולות" מתעלמים מהזוועות שמבצעים חמאס והג'יהאד האסלאמי ומכך שכמה מפעילי הארגון בעזה הם מחבלים מוכרים. במקביל מקפידים שם שלא לחסוך בביקורת על ישראל. דוד בן בסט

לפני שנים לא רבות נכחתי בהרצאה של רופא ישראלי, חבר בארגון "רופאים ללא גבולות". לצד דיווח מעניין על סיוע רפואי מבורך שנותן הארגון במדינות נחשלות, לתוך ההרצאה החלה אט־אט להסתנן ביקורת נוקבת ולא עניינית על פעילות ישראל ב"שטחים הכבושים" ועל "חוסר האנושיות" בטיפול בפלסטינים.
ייאמר מיד, ביקורת היא כמובן דבר חיובי וחשוב בכל מדינה דמוקרטית. אבל כשהביקורת הופכת להשמצה ולסילוף עובדות תוך נקיטת עמדה פוליטית שמטרתה להבאיש את ריחה של ישראל, היא ממש לא מקובלת. בהרצאה נכחו אנשי סגל ודיפלומטים, שחלקם מחו על הדברים ועזבו את האולם. ההרצאה התפוצצה.
באתר הארגון הופיעה ב־1 באוקטובר הצהרה של הסניף הישראלי. בחרתי להביא מספר ציטוטים, שחלקם אומנם מקוממים אבל עדיין במסגרת הבעת דעה לגיטימית, וחלקם כאילו נלקחו מהצהרות אויבינו. וכך הם כותבים: "ביחד עם 17 ארגוני בריאות וזכויות אדם פרסמנו הצהרה משותפת המפרטת שורה של דרישות ועקרונות להבטחת זכותם של הפלסטינים לבריאות… שירותי הבריאות המשפיעים על התושבים אינם מתקיימים בוואקום, וימשיכו להיפגע כל עוד הכיבוש הצבאי והמצור נמשכים".
בין השאר קובע הארגון כי עוד לפני פרוץ המלחמה הנוכחית, מערכת הבריאות בעזה הייתה על סף קריסה בעקבות שנים של כיבוש. הארגון מתעלם בעזות מצח מכך שמי ששלט בעזה היה חמאס, כאשר אונר"א וגם ארגון "רופאים ללא גבולות" פעלו שם. על איזה מצור הם מדברים? מעברי הגבולות לרפיח המצרית היו פתוחים לחלוטין להעברת נשק, מכוניות, טילים ותרופות, וישראל סיפקה לעזה, קרי לחמאס, חשמל ומים.
והיו שם ציטוטים מקוממים נוספים. "המלחמה הנוכחית פוגעת בצורה מכוונת באנשי צוות רפואי בעזה ונגרם הרס לתשתיות ולמשאבים רפואיים, מה שמוביל לחורבן חסר תקדים", "הצבא הישראלי תוקף מוסדות בריאות שלדבריו משמשים את החמאס", "ראיות מסוכנויות או"ם ומארגוני בריאות מעידות על כישלון במניעת פגיעה באזרחים ובהגנה על צוותי רפואה וחולים. זו פגיעה מאסיבית ומתמשכת באזרחים ובעקרונות הניטרליות הרפואית והמשפט ההומניטרי הבינלאומי".
בארגון דורשים הפסקת אש בהתאם לחוות הדעת המייעצת האחרונה של בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ). "מאמצים הומניטריים של גופים בינלאומיים אינם פוטרים את ישראל מאחריותה הבסיסית לדאוג לבריאות ולרווחת האוכלוסייה הפלסטינית הכבושה, להבטחת שירותי רפואה ובריאות ציבוריים ושחרור מיידי של כלל עובדי ועובדות הבריאות שנעצרו במסגרת המלחמה" (גם את עובדי אונר"א שהתגלו כמחבלים שנטלו חלק בטבח?).
ראשי הארגון, חסר היושרה הבסיסית, טוענים שישראל מתעלמת מהוראת בית הדין בהאג לעצור את ה"טבח" ברפיח.ממש עולם הפוך. איזו הפקרות, להתעלם מעשרות החטופים הישראלים המעונים? איפה החמלה על הנערים והנערות שנאנסים בידי הברברים של הנוח'בה?
שילכו חצופי הארגון לבדוק את רצח העם של המיעוטים הכורדים בטורקיה, את שפיכות הדם והמלחמות באפריקה, את מעשי הרצח ודיכוי העם באיראן, אפגניסטן, סין וקוריאה הצפונית.לא מצאתי בהודעות הארגון משפטי צער וגינוי חד־משמעיים לארגון הנאצי חמאס ולרוצחים המתועבים, חסרי צלם האנוש, שביצעו כאן רצח עם. במקום זאת מצאתי אמפתיה בשפע לתוקף. הם אכן רופאים, אבל ללא גבולות, ללא ביקורת עצמית, עם הרבה ציניות, ולצערנו – ללא רחמים לאלה שנפגעו ושעולמם לא ישוב למה שהיה.
בחודש יוני העלה הארגון פוסט לרשת X (טוויטר לשעבר), שבו הוא מבכה ומגנה את מותו של חבר הארגון ה"פיזיותרפיסט" פאדי אל־וואדיה בתקיפה ישראלית בעזה. נכתב שם כי בארגון המומים ממותו, אבל דובר צה"ל חשף את האמת, והבהיר כי מדובר בפעיל במערך הרקטות של הג'יהאד האסלאמי.
המחבל הזה עסק בפיתוח ובקידום מערך הטילים של הארגון, ושימש גם כמוקד ידע ייחודי בתחומי האלקטרוניקה והכימיה. ה"פיזיותרפיסט" הטרוריסט חוסל בידי כלי טיס של חיל האוויר, ודובר צה"ל הוסיף: "זהו מקרה נוסף של טרוריסטים בעזה שמנצלים את האוכלוסייה האזרחית כמגינים אנושיים".
בעיתון הצרפתי "Le Journal du Dimanche" התפרסמה כתבה על אישים נוספים שנויים במחלוקת החברים בארגון "רופאים ללא גבולות". אחד מהם הוא ד"ר ע'אסן אבו סיטה, רופא שקרא ברשתות החברתיות לפלסטינים "להילחם ולמות כשהידים". קריאות אלו הובילו לכך שגרמניה סימנה אותו ואסרה את כניסתו בשל תמיכה בטרור, ברדיקליזציה ובאנטישמיות.
עיניהם של אנשי הארגון טחו מראות את מעשי הזוועה של תתי־האדם, ובחוצפתם הם מנסים ללמד את האומה ההומנית ביותר בעולם פרק בהתנהגות עם רוצחים ברברים שאין להם אלוהים, תוך כדי מלחמת קיום באויביה שקמו עליה לכלותה.
בהלה באיראן
ישראל אינה חפצה במלחמות ומושיטה את ידה לשלום לכל מדינות האזור, וגם לעם האיראני, ששלטונו מצהיר שוב ושוב על רצונו בהשמדת ישראל. לפני כמה ימים פרסמה רשת הטלוויזיה NBC על מעצרם בברוקלין של שני מחבלים איראנים, שהתכוננו לרצוח את הנשיא האמריקאי הנבחר דונלד טראמפ. במקום המחבוא שלהם נמצאו חומרי נפץ, מקלעים ואקדחים.
איראן מבוהלת. ישראל הוכיחה למשטר הטרוריסטי שהוא לא מוגן, ושביכולתה לפגוע בצורה אנושה בכלכלה שלו ואפילו במנהיגיו. אכן קיימת דאגה בישראל ממתקפה איראנית שעלולה להצית מלחמה אזורית, אבל זה יהיה גם המשגה הגדול ביותר של האייתוללות ואסון כלכלי שיכול להוביל עד להפלת המשטר הרצחני המאיים על העולם החופשי.
הכותב הוא מנכ"ל רדיוס 100FM, קונסול כבוד בישראל של נאורו, סגן דיקאן הסגל הקונסולרי, נשיא אגודת תקשורת הרדיו הישראלית וסגן נשיא מועדון השגרירים.
יורם מוקדי מראיין את ארן ורשבסקי, מגיש פודקאסט המאה ה20 וערוץ חופרים לעומק ביוטיוב המדבר על אקטואליה גיאופוליטית; אלון אמיר, סופר, מומחה בתחום האירוויזיון. לשעבר דובר משלחות ישראל, מרצה על פוליטיקה באירוויזיון; נדבר גם עם נחמה גולדוסר, יו"ר ועדת הבריאות של לשכת סוכני הביטוח; עודד עינת, מנכ"ל ומייסד משותף של חברת SafeFields טכנולוגיות; תא"ל במיל' ראם עמינח, חבר בורד INSS ולשעבר חבר פורום מטכ"ל; עוזי פוקס, מוסיקאי ויוצר; סיגל ראש, במאית הסרט "רובינא: היה רע לתפארת"
יורם מוקדי מראיין את ד"ר ורה מיכלין-שפיר, מנהלת אקדמית של מכון סימפודיום לתקשורת אסטרטגית בלונדון, חוקרת אורחת בכירה ב-INSS וחברת פורום דבורה, על מצבה של רוסיה; אברהם נובוגרוצקי (נובו)\ נשיא התאחדות התעשיינים, על אתגרי השקל, דולר והובלה ימית ואווירית; נדבר גם עם ד"ר רות דגן, שותפה וראש מחלקת איכות סביבה ושינוי אקלים במשרד הרצוג פוקס נאמן וראש תחום אקלים במרכז אריסון באונ' רייכמן, על הרגולוציה של מיקרופלסטיקה; קובי אשרת עם פרויקט מוסיקלי חדש ועל האירוויזיון; תא"ל (במיל') אופיר לויוס, מחבר הספר "עיוני, השתדלתי. מארג זיכרונות, מפגש וקרב" על ספרו החדש; מרסל אסולין, מנכ"לית ויצו העולמית על שילוב נשים במשרות ניהול, לרבות שירות ציבורי; פרופ' סמי חמדאן, ראש מגמת פסיכולוגיה חינוכית לתואר שני בבית הספר למדעי ההתנהגות, האקדמית ת"א-יפו, בנתוני מחקר חדש הקובעים שיותר משליש מהסטודנטים בישראל מדווחים על מחשבות אובדניות מאז פרוץ המלחמה.
בפרק הזה טומי מארח את דוד בן בסט 4X1WH לשיחה על המקום שבו חובבות רדיו פוגשת עיתונות, חירום, הצלת חיים והשפעה ציבורית. דוד מספר איך תחביב שהתחיל מאלקטרוניקה ותקשורת הפך לכלי אמיתי לאיתור נעדרים, העברת מידע בזמני משבר, חיבור משפחות מודאגות עם יקירהן וחשיפת חדשות ברמה עולמית דרך האזנה למה שקורה בין התדרים.
נדבר על רשתות חירום, חיפושים אחר ישראלים בעולם, שידורים שנקלטו בזמן אירועי חטיפת האקילה לאורו , ומקרים שבהם חובבי רדיו סגרו פער שמערכות רגילות לא תמיד ידעו לסגור בזמן. ניגע גם בשאלה למה גם בעידן של אינטרנט ולוויינים, רדיו עדיין נשאר כלי שקשה מאוד להשתיק.
הפודקאסט מיועד לכל מי שרוצה להבין איך תחביב טכני יכול להפוך ברגע הנכון לרשת אנושית עולמית.
מפיק: בני לחובר 4X5LB
מנחה: טומי קוויט 4X5TQ
טכנאי שידור ועורך: יורי שיבנוב
תחקירן: אופיר פרי
הוקלט באולפני רדיוס 100FM