האנטישמיות החדשה לובשת חליפה, יושבת בפאנלים בינלאומיים, מרצה באוניברסיטאות, כותבת מאמרים בעיתונות היוקרתית, מככבת בוועידות "זכויות אדם" ומתודלקת היטב בכסף קטארי. דוד בן בסט
אירופה וארצות הברית ממשיכות להציג את עצמן כמצפן המוסרי של העולם החופשי. הן מדברות גבוהה־גבוהה על זכויות אדם, צדק אוניברסלי ושלטון החוק. אך מאחורי המסך הפסאודו־ערכי הזה מסתתרת מציאות מטרידה בהרבה: מוסר סלקטיבי, פחד פוליטי, אינטרסים כלכליים – וכסף גדול שמכתיב את גבולות השיח. מאז מתקפת הטרור של חמאס ב־7 באוקטובר נחשפת הצביעות המערבית במלוא עוצמתה, באופן כזה שאי אפשר עוד להתעלם ממנה.
כאשר מדינת ישראל מגינה על אזרחיה מול ארגון טרור רצחני, היא מוצגת כמדינה תוקפנית, ככוח מדכא וכבעיה מוסרית עולמית. לעומת זאת, טרור אסלאמי, רצח אזרחים, חטיפת ילדים ואונס נשים זוכים להסברים, לרציונליזציה, ולעיתים אף להצדקה במסווה אקדמי. זו איננה טעות, זו שיטה.
האנטישמיות החדשה איננה עוד רק קריאות שנאה ברחובות וסמלים נאציים. היא לובשת חליפה, יושבת בפאנלים בינלאומיים, מרצה באוניברסיטאות, כותבת מאמרים בעיתונות היוקרתית ומככבת בוועדות "זכויות אדם". במקביל לשנאת יהודים כיחידים, היא תוקפת את מדינת ישראל כקולקטיב. שלילת הלגיטימציה של מדינת היהודים הפכה לדרך "מכובדת" לבטא שנאה עתיקה בשפה מודרנית ומתוחכמת.
כדי להבין את עומק הריקבון, חייבים להביט אל מקורות המימון. במשך שנים הוזרמו מיליארדי דולרים מקטאר למוסדות אקדמיים במערב, בעיקר בארצות הברית ובאירופה. לא תרומות תמימות למדע ולחינוך, אלא השקעה אסטרטגית. זהו כסף שקונה שתיקה, משנה תוכניות לימוד, מעצב שיח ציבורי ומעניק לגיטימציה לנרטיבים אנטי־מערביים ואנטי־ישראליים.
אוניברסיטאות יוקרתיות, שאמורות להיות מגדלור של חשיבה ביקורתית, הפכו לזירות של אינדוקטרינציה. תחת דגל ה"פרוגרסיביות", סטודנטים נחשפים לנרטיב חד־צדדי שבו ישראל היא תמיד האשמה והטרור תמיד מובן. מרצים המנסים להציג עמדה מורכבת מודרים, סטודנטים יהודים מושתקים ולעיתים אף מאוימים. זה אינו חופש אקדמי, זו השחתה מוסרית בכסף זר.
קטאר, מדינה שאינה דמוקרטית, שאינה מכבדת זכויות אדם בסיסיות, שמממנת תנועות אסלאמיסטיות ומארחת הנהגות טרור, מצליחה להשפיע על השיח במערב יותר מכל מדינה דמוקרטית. והמערב? שותק. לא בגלל עקרונות, אלא בגלל חוזים, השקעות, תלות כלכלית ופחד.
אירופה, במיוחד, לוקה בצביעות עמוקה. מדינות שמטיפות לישראל על מוסר מתקשות להתמודד עם הקצנה אסלאמית בתוך גבולותיהן. הן חוששות מהרחוב, מהמהגרים, מהאלימות. קל יותר להפנות אצבע מאשימה אל ישראל מאשר להתמודד עם הכישלונות בבית. ישראל הופכת לשעיר לעזאזל נוח, רחוק, יהודי וחזק.
גם בארצות הברית, בעיקר בקרב הדור הצעיר, מתפתחת תפיסת עולם פשטנית ומסוכנת: העולם מחולק ל"מדכאים" ו"מדוכאים". ישראל משובצת אוטומטית בצד המדכא, וחמאס זוכה לחסינות מוסרית כ"תנועת התנגדות". זוהי אינטלקטואליזציה של רצח, תהליך שממומן היטב בכסף קטארי.
נטורי קרתא ככלי שרת
כאן נכנס ממד מטריד נוסף: האנטישמיות החדשה מצאה לה גם שותפים יהודים – קבוצות שוליים אנטי־ציוניות מספקות למערב אליבי נוח. הבולטת שבהן היא קבוצת נטורי קרתא, מיעוט קיצוני ובלתי מייצג של יהודים המתנגדים לציונות ולמדינת ישראל מטעמים אידיאולוגיים קיצוניים. עצם קיומם מנוצל בציניות: "אם יש יהודים שמתנגדים לישראל, הכל מותר". כך הופכים החריגים לכלי שרת בידי שונאי ישראל.
התופעה חוצה כיום גם את גבולות השוליים הדתיים ומגיעה אל מרכז הזירה הפוליטית. בחירתו של זוהרן ממדאני לראשות עיריית ניו יורק נתפסת בעיני רבים בקהילה היהודית ובקרב תומכי ישראל כסמל מדאיג למגמה רחבה יותר: עלייתם של פוליטיקאים המזוהים עם שיח אנטי־ציוני חריף, תומכים בחרמות על ישראל ומעניקים לגיטימציה לנרטיבים קיצוניים.
כאשר עיר שבה מתגוררת הקהילה היהודית הגדולה בעולם בוחרת הנהגה המזוהה עם עמדות מסוג זה, מדובר לא רק באירוע פוליטי, אלא באות אזהרה חברתי ומוסרי. המערב דורש מישראל סטנדרטים שאינו דורש מאף מדינה אחרת. הוא מטיף לה מוסר, אך הוא עצמו החריב ערים בעיראק ובאפגניסטן. הוא מדבר על פרופורציות, אך איבד אותן מזמן. והוא מוכן למכור את ערכיו עבור חוזי גז, השקעות ותרומות עתק.
בסופו של דבר, זו אינה רק מתקפה על ישראל. זהו כישלון מוסרי עמוק של המערב עצמו. חברה שמאפשרת לכסף זר להשחית את מוסדותיה, להשתיק ביקורת חופשית ולאפשר לאנטישמיות חדשה לפרוח במסווה של צדק, מאבדת את זכותה להטיף מוסר לאחרים. חברה המוכנה לשתוק מול טרור ממומן ואידיאולוגיה רצחנית, אינה בעלת מצפן מוסרי.
כשהם יבינו כי הם מאבדים את מדינתם לאסלאמיסטים הקיצונים ולחוקי השריעה, אולי הם יואילו להתעורר, אלא שזה יהיה כנראה מאוחר מדי.
הכותב הוא מנכ"ל רדיוס 100FM, קונסול כבוד וסגן דיקאן הסגל הקונסולרי, נשיא אגודת תקשורת הרדיו הישראלית, ולשעבר קשב גלי צה"ל וכתב ברשת הטלוויזיה NBC
בפרק ה-12 של "קשר פתוח" אנחנו מארחים את יורם רוטבך, 4Z1YR יו"ר אגודת תקשורת הרדיו הישראלית ודמות מרכזית בהתפתחות הרדיו הדיגיטלי בישראל.
בשיחה אנחנו חוזרים לדרך שלו אל חובבות הרדיו, ומדברים על החיבור בין רדיו, מחשבים, רשתות וטכנולוגיה.
אנחנו נכנסים לעולם ה-DMR, להקמת התשתיות והשרתים בישראל, ולחיבור בין ממסרים מקומיים לרשת עולמית של חובבי רדיו.
מעבר לטכנולוגיה, אנחנו מדברים גם על האגודה, הקהילה, האתגרים של חובבות הרדיו בעידן המודרני, והחשיבות של הכנסת דור חדש לתחביב.
פרק על החיבור בין רדיו מסורתי לעולם דיגיטלי, ועל האנשים שבונים את התשתית שמחברת ביניהם.
קשר פתוח | הפודקאסט של חובבי הרדיו בישראל
בפרק ה-11 של "קשר פתוח" אנחנו מארחים את צביקה סגל, 4Z1ZV חובב רדיו שמחבר בין טכנולוגיה, יצירה, שטח וקהילה.
צביקה מספר על הדרך שלו לעולם חובבות הרדיו ועל מה שממשיך לרתק אותו בתחביב גם בעידן האינטרנט והסלולר: היכולת לבנות, להתנסות ולחבר בין רדיו, מחשבים ותוכנה, ואז ללחוץ על ה-PTT ולגלות מי יענה מהצד השני.
בשיחה אנחנו נוגעים בחובבות הרדיו המודרנית, בתקשורת דיגיטלית, בלוויינים, בהפעלות מהשטח ובחוויה של ליצור קשרים בארץ ובעולם באמצעות מערכת שבנית והקמת בעצמך.
אבל מעבר לטכנולוגיה, זהו גם פרק על הסקרנות שמניעה חובבי רדיו, על הרצון ללמוד ולנסות דברים חדשים, ועל הקהילה שנבנית סביב התחביב.
מפיק: בני לחובר 4X5LB
מנחה: טומי קוויט 4X5TQ
טכנאי שידור ועורך: יורי שיבנוב
תחקירן: אופיר פרי
הוקלט באולפני רדיוס 100FM
קשר פתוח | הפודקאסט של חובבי הרדיו בישראל
בפרק העשירי של "קשר פתוח" אנחנו מארחים את רון יציב,4X1IG מהדמויות הוותיקות והמוכרות בחובבות
הרדיו בישראל.
בשיחה עם רון אנחנו חוזרים לדרך שבה התחיל בעולם הרדיו, ומדברים על השנים הרבות של פעילות בארץ ובעולם,
על הקשר בין קהילת חובבי הרדיו בישראל לקהילה הבינלאומית, ועל המקום החשוב של חובבות הרדיו דווקא ברגעים
שבהם מערכות התקשורת הרגילות כבר לא מובנות מאליהן.
דרך הניסיון האישי שלו אנחנו נוגעים גם בתקשורת בשעת חירום, בעבודה מול ה-IARU, בחשיבות של ידע, תרגול
ומוכנות, ובעיקר בשאלה מה הופך את חובבות הרדיו להרבה יותר מעוד תחביב טכני.
פרק על רדיו, אנשים, אחריות וקהילה, עם אדם שחי את העולם הזה כבר עשרות שנים.
קשר פתוח | הפודקאסט של חובבי הרדיו בישראל
