הסדר הגלובלי הישן מתערער, וייתכן שאנו עומדים על סיפה של תקופה מקוטבת ולעיתים כאוטית | חזונו של טראמפ, שרואה את ארה"ב כמעצמה הגדולה בעולם, עלול להיפגע במידה רבה, בעקבות השינוי העצום שחל בעולם. דוד בן בסט
מאז תום מלחמת העולם השנייה נהנה העולם מסדר שנבנה על חורבות הקונפליקט הקטלני בתולדות האנושות. ארה"ב הפכה למעצמה הבכירה; מערכות בינלאומיות כמו האו"ם, נאט"ו, הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית התבססו; ודוקטרינות של חירות, דמוקרטיה וסחר חופשי הובילו את הכלכלה הגלובלית לשגשוג חסר תקדים. אבל משהו השתנה.
בשנים האחרונות, ובעיקר מאז תחילת העשור השלישי של המאה ה־21, יותר ויותר סימנים מעידים על כך שהסדר הישן מתערער, וייתכן שאנו עומדים על סיפה של תקופה חדשה, מקוטבת ולעיתים כאוטית.
לא ניתן להתעלם מהעייפות שאחזה בארה"ב ובמערב כולו לאחר עשורים של מעורבות עמוקה במלחמות ובמשברים פוליטיים ברחבי הגלובוס. מלחמות וייטנאם, עיראק ואפגניסטן השאירו טעם מר, ונשיאי ארה"ב האחרונים – מברק אובמה דרך דונלד טראמפ, ג'ו ביידן ושוב טראמפ – מבטאים נטייה ברורה להפחתת מעורבות פעילה בעימותים העולמיים.אירופה מתמודדת עם משברים פנימיים, הגירה המונית, קיטוב פוליטי, כלכלה מתנדנדת והתרופפות רעיונית. תנועות פופוליסטיות מאיימות לפרק את האיחוד האירופי מבפנים, והמדינות החזקות באיחוד – ובראשן גרמניה וצרפת – אינן מצליחות להוביל קו אחיד בזירה הבינלאומית.
הציר המסתמן החדש מאיים על העולם החופשי. סין, רוסיה, איראן וקוריאה הצפונית אינן מקבלות עוד את ההגמוניה המערבית, ומהוות ציר רב־עוצמה של אתגר כלכלי וצבאי מול המערב. סין חותרת לשבור את ההגמוניה הדולרית דרך יוזמת "דרך המשי החדשה", ובאמצעותה היא רוכשת השפעה באפריקה, באסיה ואפילו בדרום אמריקה.
הטכנולוגיה הסינית – כמו גם שליטתה הכמעט בלעדית בשרשראות אספקה קריטיות של מתכות חשובות כמו גרמניום, המשמשות בעיקר טכנולוגיות צבאיות – מעניקות לה יתרון חסר תקדים.
רוסיה, מצידה, חזרה לשאיפות אימפריאליסטיות גלויות עם פלישתה לאוקראינה. למרות הבידוד היחסי מהמערב והנזק בדעת הקהל העולמית, העמיקה מוסקבה את קשריה עם סין וטהרן.איראן, למרות המכות הקשות שחטפה, ותוך התעלמות מופגנת מהמערב, ממשיכה לנסות לפרוס את זרועותיה דרך ארגוני הטרור – חיזבאללה, החות'ים, המיליציות בעיראק והג'יהאד האסלאמי – המהווים את עמוד השדרה של מאזן האימה במזרח התיכון. במקביל, הפכה קוריאה הצפונית למעבדת ניסויים טכנולוגיים בתחום שיגורי טילים גרעיניים.
פירוק עצמי
במהלך מלחמת העולם השנייה התאחד העולם כדי להילחם בסכנת הנאציזם הגרמני. כיום העולם נע לכיוון שונה. אין עוד מעצמה אחת שמכתיבה סדר עולמי, ואין הסכמה אוניברסלית של ערכים משותפים. כל מדינה פועלת לקידום האינטרסים שלה, לעיתים תוך קידוש האידיאולוגיה שלה גם במחיר חיכוך צבאי.במזרח התיכון, סעודיה מתקרבת לסין. טורקיה, חברה בנאט"ו, משתפת פעולה עם מוסקבה ואיראן, ובו בזמן מוכרת נשק לאוקראינה. אפריקה נקרעת בין השפעת צרפת שהתפוררה לבין חיבוק מצד רוסיה, איראן וסין. האחרונה מנסה להרחיב את השפעתה במקומות נוספים, ומשקיעה סכומי עתק במדינות בפסיפיק, ובין לבין הודו מנסה לתמרן בין רוסיה לארה"ב.
במערב מתרחש תהליך של פירוק עצמי, ביקורת פנימית חריפה על עקרונות היסוד של הדמוקרטיה, התקפות על חופש הביטוי, קיטוב בין זהויות מגדריות, גזעיות ודתיות, ותנועות אנטי־קולוניאליות המערערות על עצם הלגיטימיות של התרבות המערבית. התוצאה היא מערב המתקשה להגן על ערכיו.
כיצד תוכל ארה"ב לעמוד מול תעמולה רוסית או סינית, אם האוניברסיטאות שלה עצמן מהדהדות מסרים של שנאה עצמית?
במרכז הסערה נמצאת גם ישראל. הברית הקלאסית עם ארה"ב, אירופה ויהדות העולם נשחקת. התמיכה הגורפת של הציבור האמריקאי בישראל כבר איננה מובנת מאליה. דעת הקהל העולמית הפכפכה – וישראל נדרשת לתמרן בין מחויבותה לערכים מערביים לבין מציאות אזורית עוינת.
בפני ישראל – במזרח תיכון מוסלמי שמיעוטו רדיקלי – ניצב אתגר משמעותי. היא עדיין תלויה בסדר העולמי הישן, אבל נדרשת להכין את עצמה לעולם שבו ייתכן שלא יהיה מי שיגבה אותה. לא באו"ם, לא בבית הלבן, ולא ברחובות פריז או לונדון.העולם צועד לעבר סדר חדש שבו הבריתות, האינטרסים הכלכליים, והכוחות הלא־מערביים מכתיבים את הקצב. במצב כזה נדרשת גמישות אסטרטגית, עוצמה צבאית ועוצמה מוסרית. הסדר העולמי החדש יהיה שונה. היכולת של מדינות לשרוד, לשגשג ולהשפיע תהיה שמורה למי שיידע כיצד לפעול בתבונה מול התמורות שעלולות לטלטל את העולם הישן לבלי הכר.
הכותב הוא מנכ"ל רדיוס 100FM, קונסול כבוד בישראל של נאורו, סגן דקאן הסגל הקונסולרי וסגן נשיא מועדון השגרירים בישראל.
יורם מוקדי מראיין את ארן ורשבסקי, מגיש פודקאסט המאה ה20 וערוץ חופרים לעומק ביוטיוב המדבר על אקטואליה גיאופוליטית; אלון אמיר, סופר, מומחה בתחום האירוויזיון. לשעבר דובר משלחות ישראל, מרצה על פוליטיקה באירוויזיון; נדבר גם עם נחמה גולדוסר, יו"ר ועדת הבריאות של לשכת סוכני הביטוח; עודד עינת, מנכ"ל ומייסד משותף של חברת SafeFields טכנולוגיות; תא"ל במיל' ראם עמינח, חבר בורד INSS ולשעבר חבר פורום מטכ"ל; עוזי פוקס, מוסיקאי ויוצר; סיגל ראש, במאית הסרט "רובינא: היה רע לתפארת"
יורם מוקדי מראיין את ד"ר ורה מיכלין-שפיר, מנהלת אקדמית של מכון סימפודיום לתקשורת אסטרטגית בלונדון, חוקרת אורחת בכירה ב-INSS וחברת פורום דבורה, על מצבה של רוסיה; אברהם נובוגרוצקי (נובו)\ נשיא התאחדות התעשיינים, על אתגרי השקל, דולר והובלה ימית ואווירית; נדבר גם עם ד"ר רות דגן, שותפה וראש מחלקת איכות סביבה ושינוי אקלים במשרד הרצוג פוקס נאמן וראש תחום אקלים במרכז אריסון באונ' רייכמן, על הרגולוציה של מיקרופלסטיקה; קובי אשרת עם פרויקט מוסיקלי חדש ועל האירוויזיון; תא"ל (במיל') אופיר לויוס, מחבר הספר "עיוני, השתדלתי. מארג זיכרונות, מפגש וקרב" על ספרו החדש; מרסל אסולין, מנכ"לית ויצו העולמית על שילוב נשים במשרות ניהול, לרבות שירות ציבורי; פרופ' סמי חמדאן, ראש מגמת פסיכולוגיה חינוכית לתואר שני בבית הספר למדעי ההתנהגות, האקדמית ת"א-יפו, בנתוני מחקר חדש הקובעים שיותר משליש מהסטודנטים בישראל מדווחים על מחשבות אובדניות מאז פרוץ המלחמה.
בפרק הזה טומי מארח את דוד בן בסט 4X1WH לשיחה על המקום שבו חובבות רדיו פוגשת עיתונות, חירום, הצלת חיים והשפעה ציבורית. דוד מספר איך תחביב שהתחיל מאלקטרוניקה ותקשורת הפך לכלי אמיתי לאיתור נעדרים, העברת מידע בזמני משבר, חיבור משפחות מודאגות עם יקירהן וחשיפת חדשות ברמה עולמית דרך האזנה למה שקורה בין התדרים.
נדבר על רשתות חירום, חיפושים אחר ישראלים בעולם, שידורים שנקלטו בזמן אירועי חטיפת האקילה לאורו , ומקרים שבהם חובבי רדיו סגרו פער שמערכות רגילות לא תמיד ידעו לסגור בזמן. ניגע גם בשאלה למה גם בעידן של אינטרנט ולוויינים, רדיו עדיין נשאר כלי שקשה מאוד להשתיק.
הפודקאסט מיועד לכל מי שרוצה להבין איך תחביב טכני יכול להפוך ברגע הנכון לרשת אנושית עולמית.
מפיק: בני לחובר 4X5LB
מנחה: טומי קוויט 4X5TQ
טכנאי שידור ועורך: יורי שיבנוב
תחקירן: אופיר פרי
הוקלט באולפני רדיוס 100FM
