"מבקשים אישור נחיתה באיראן": ואז – צרור יריות פילח את השקט במטוס החטוף

אני מתקשר לדסק בניו יורק כדי לעדכן על האירוע הטרגי. אני מנסה לדווח, מתרגש וכמעט פורץ בבכי, בקושי מבינים את דבריי. "בטוח?", שואל הכתב בניו יורק, אני מאשר | “סוגר מעגלים", האוטוביוגרפיה של דוד בן בסט

צרור יריות מנשק אוטומטי פילח את השקט ששרר במטוס החטוף. אני מתעורר בבהלה, ותוהה אם זה אמיתי או שאני חולם חלום? לא!! זה לא חלום. יריות וקולות נפץ אדירים נשמעים ברמקול של מקלט התקשורת. “אלוהים אדירים, הם רוצחים את הנוסעים במטוס", נשמע קולו המבוהל של הטייס ששידר מתא הטייסים.“שקט, שקט, מי שירים את ראשו נירה בו", נשמעות צרחות החוטפים. פתאום נשמע קול בקשר:

“מגדל הפיקוח מלטה, האם אתם שומעים אותי?"

"שומעים אותך היטב. עבור"

“אני חייל בכוחות המהפכה של 'אבו נידאל'. אנחנו מחזיקים במטוס 95 נוסעים ואנשי צוות. כדי שתבינו שאנחנו רציניים, הרגנו כבר שני נוסעים. בכל שעה נמשיך ונהרוג נוסע, אם לא תקבלו את דרישותינו. עבור“.

“כאן מגדל הפיקוח. מה דרישותיכם? עבור".

“אנחנו דורשים לשחרר 17 מאחינו הגיבורים הכלואים בכווית. אלו דרישותינו ולא נתפשר". שקט השתרר במערכת הקשר לדקות ארוכות…

הדרמה החלה ב־23 בנובמבר 1985. מטוס איג'יפט אייר בטיסה 648 מאתונה לקהיר נחטף. המטוס הונחת לתדלוק בקפריסין. כל רשתות התקשורת בעולם מנסות לקבל שביבי מידע כדי לדווח. אני מאזין לתדרי המטוסים ומגדלי הפיקוח באזור. לפתע נשמע קולו של הטייס, המדווח למגדל הפיקוח בקפריסין על החטיפה. אני מתקשר למנהל שלוחת NBC בהרצליה.“אני קולט את המטוס החטוף, הוא קיבל אישור נחיתה בקפריסין".

“אני וצוות הצילום בדרך אליך", מאשר לארי, "תמשיך להאזין ולהעביר דיווחים".

“כאן חיילי 'אבו נידאל' במטוס. האם אתם שומעים אותי?"

“חיובי, כאן מגדל הפיקוח בלרנקה"

“הנכם נדרשים לתדלק מיד את המטוס, לנקות את השירותים ולהעלות לנו מזון".

מגדל הפיקוח מאשר: “חיובי, בדרך אליכם".

החוטף במטוס: "אם לא תמהרו, תקבלו תוך חצי שעה גופות".

המתח נמשך…

“אנחנו מבקשים אישור נחיתה באיראן".

חולפות דקות שנראות כנצח. “טיסה 648, כאן מגדל הפיקוח בלרנקה, התדלוק הושלם, השלטונות באיראן מודיעים שאם תנסו לנחות בטהרן, המטוס יופל". החוטפים מסורבים לנחות גם באלג'יר. מגדל הפיקוח במלטה מאשר למטוס החטוף לנחות שם. במטוס היסטריה, בקשר נשמע קולו של החוטף, וברקע נשמעים קולות מצמררים. “הצילו, אל תהרגו אותנו", צועק אחד הנוסעים. חסרי אונים מול חוליית מחבלים חמושה ואכזרית.

לפתע נשמע בקשר, “האם אתם קולטים אותי?", קורא המחבל בקשר למגדל הפיקוח של מלטה. "הוצאנו להורג שני נוסעים, שתבינו שאנחנו רציניים. בעוד כמה רגעים נשליך אותם למסלול, תוכלו לראות את הגופות". אני שומע את הדברים, מקליט ומעביר דיווחים בשידור חי לרשת הטלוויזיה בארה"ב ולגלי צה"ל. מאזין בזעזוע לתקשורת בין מגדל הפיקוח במלטה למטוס החטוף. מי יודע איך תסתיים הדרמה? והמחבל ממשיך.

“בכל שעה עגולה נמשיך ונהרוג נוסע נוסף, אם לא נקבל את כל דרישותינו".

“מה הן הדרישות שלכם?"

“הדרישות שלנו לא השתנו. שחרור אחינו הגיבורים הכלואים בכווית, לא נתפשר!".אני מאזין לתקשורת במטוס באמצעות חובב רדיו מקומי חבר פרלמנט בשם הנרי. הוא גר בסמוך לשדה התעופה. הנרי קולט את השידורים מהמטוס החטוף ומגדל הפיקוח ומעביר לי אותם בתדר חובבי רדיו.

שעות אני עוקב אחרי הדרמה, מרגע החטיפה, התדלוק בקפריסין וכעת הנחיתה במלטה. שידור בלעדי מתוך המטוס, אני משדר למעשה לכל העולם. המתח בשיאו, מגדל הפיקוח מעביר את הדרישה והזמן עובר, כל דקה נראית כנצח. אני ממשיך לדווח לחדר החדשות ב־NBC, ומיד אחרי כן פורץ לשידור בגלי צה"ל. אני יודע שבמטוס יש גם ישראלים שסכנה מרחפת על חייהם. בשעה העגולה נשמעות צרחות במטוס, המחבלים בוחרים נוסע.

“אל תיקחו אותה!", צועקת אישה אחרת באנגלית. “תשתקי או שניקח אותך!", מאיים עליה המחבל. הנוסעת נסחבת בכוח, באכזריות לאורכו של המטוס מול עיניהם המבועתות של יתר הנוסעים. “תתקדמי!", הם צורחים לעברה ומושכים אותה במהירות. צעקות מהמטוס של נוסעים, ואז שוב נשמעת ירייה. “רצחו אותה!", נשמעים הקולות. דלת המטוס נפתחת לרגע, והגופה מושלכת למסלול כמו הייתה חפץ חסר כל משמעות. נוסע שלישי נרצח. "בכל שעה אחד מכם ימות!", מסביר המחבל גם לנוסעים המבוהלים, שלא מבינים כיצד הגיעו לסיטואציה השטנית.מצד אחד אני עיתונאי שמסקר אירוע מטלטל, מצד שני, אני חושב על הנוסעים שנרצחו. על משפחותיהם שיקבלו את הבשורה הנוראה מכל.

אני תוהה אם אני העיתונאי היחיד בעולם שמאזין לדרמה בתוך המטוס, ואני מתפלל שזה כבר יסתיים, היו לנו מספיק חדשות ללילה אחד. הדקות נוקפות, שמועות שאולי המצרים מתכננים משהו. עוד שעה עוברת, עוד נוסעת חסרת אונים נבחרת ונגררת באכזריות. צרחות האימה ברקע. רק שלא יירו בה, אני מתפלל בליבי, אך המחבל יורה בראשה וגם היא מושלכת למסלול. הצרחות מהדהדות דרך מכשיר הקשר, כאילו אני בתוך המטוס. ממשיך ומדווח לעולם. הלב נקרע ואני ממשיך לשמור על קור רוח, לעשות את עבודתי.

עורך החדשות מתקשר מניו יורק, בודק שאני בסדר ואומר “כל רשתות החדשות בעולם מעבירות את הדיווחים שלנו". מצד אחד אני מרוצה מהבלעדיות, מצד שני אני שומע את היריות במטוס, הצרחות, הטרגדיה, וחייב להמשיך. אני מבין שאירוע כזה יכול להימשך עוד זמן רב, ויגבה כנראה עוד קורבנות. כוחות הביטחון מנסים להרוויח זמן, לתכנן השתלטות על המטוס או להגיע להסכם כלשהו.חולפות שעות.

חרדת המחבלים מורגשת בקולם, והם ממתינים לתשובה לדרישותיהם. הקשר בין המטוס למגדל הפיקוח דומם. הנרי קורא לי בקשר. “דיוויד, השידורים מהמטוס הפסיקו בשלב זה, אבל בטלוויזיה הממלכתית של מלטה מדווחים שהקומנדו המצרי השתלט על המטוס ושחרר את החטופים". אני מתקשר בקו השידור לדסק החדשות בניו יורק. "האירוע נגמר – החטופים שוחררו". כל רשתות התקשורת בעולם חוזרות לשידורים הרגילים.נשמתי לרווחה, שעת לילה ואני יורד לחדר השינה, מתקשה להירדם, מדמיין שוב את האירועים ואט אט נרדם. לפתע מצלצל הטלפון ליד מיטתי. קולו החרד של הנרי נשמע "דיוויד, חזור מיד לתחנה!", אני רץ לתחנה והנרי מדווח: “טרגדיה נוראה, פעולת הקומנדו המצרי נכשלה, עשרות הרוגים ופצועים בקרב הנוסעים ואנשי הצוות.

אני מתקשר לדסק בניו יורק כדי לעדכן על האירוע שהסתיים בטרגדיה נוראה. אני מנסה לדווח. אני מתרגש וכמעט פורץ בבכי, בקושי מבינים את דבריי. “אתה בטוח?", שואל הכתב בניו יורק, אני מאשר. הוא מבקש ממני להמתין, הוא צריך אישור לפרוץ לשידור ואני דרוך, כותב לעצמי כמה מילים… 1,2,3, ואנחנו פורצים לחדשות. הכתב מבקש פרטים, ואני מעדכן. רשת NBC הייתה שוב הראשונה לדווח על הטרגדיה הנוראה בזמן אמת.האירוע הטרגי הסתיים ברציחתם של 58 נוסעים מתוך 95 ופציעת נוסעים נוספים שהיו במטוס, כולל אזרחים ממדינות שונות ביניהם שתי ישראליות. שניים מהחוטפים נהרגו במהלך ההשתלטות, והשלישי נתפס ונידון למאסר ממושך. בעקבות כך התבקשתי לטוס לניו יורק לפגישה עם סגן נשיא NBC NEWS. לארי ווידמן, מנהל שלוחת הרשת בישראל, עדכן אותי שהפגישה היא לצורך שיחה על חוזה ארוך טווח ועל התנאים הכספיים.מירה ואני טסנו לפגישה, שהתקיימה במשרדים המפוארים של רשת NBC NEWS ברוקפלר סנטר בניו יורק. חתמתי על חוזה וביקשתי אישור להמשיך ולעבוד גם עבור גלי צה"ל ויחידת קשר לבנון של משרד הביטחון. הידיעות בנושאי מודיעין שקלטתי עברו ליחידה ופעמים גם לשירות הביטחון הכללי, כן התבקשתי לנסות לאמת ידיעות שנקלטו על ידי גופים אחרים. על תקשורת הרדיו המטלטלת שקלטתי בין יאסר ערפאת אז בתוניס והמחבלים ביהודה שומרון ועזה יסופר באחד הפרקים הבאים. סיקור חטיפת המטוס המצרי היווה עבורי נקודת ציון אחת במסע ארוך בעולם התקשורת של דרמות חובקות עולם.

מתוך האוטוביוגרפיה: "סוגר מעגלים – על רדיו, עיתונות, פוליטיקה ודיפלומטיה"

הכותב הוא מנכ״ל רדיוס 100FM, קונסול כבוד וסגן דיקן הסגל הקונסולרי, נשיא אגודת תקשורת הרדיו הישראלית ובעבר כתב של רשת הטלוויזיה NBC.

שתף