ישראל היא קו החזית של המערב מול עליית האסלאם הקיצוני. אירופה חווה גל אנטישמיות שלא נראה מאז שנות ה־30, וגם בארה"ב, שעדיין מתפקדת כמנהיגת המחנה המערבי, מתגלה קרע עמוק. דוד בן בסט
מאז 7 באוקטובר הפכה ישראל, בעיני רבים, לא רק למדינה מבודדת במזרח התיכון הנלחמת על קיומה, אלא גם לקו החזית של המערב מול עליית האסלאם הקיצוני. המלחמה בעזה, ההתמודדות עם חיזבאללה בצפון והאיום האיראני, כולם משתלבים במערכה עולמית רחבה על עצם דמותה של הציוויליזציה המערבית.
בעוד חלק מהמדינות באירופה עדיין מתקשות להגדיר את האויב ולקרוא לו בשמו, בישראל אין ספק שמדובר במאבק קיומי בין תרבות דמוקרטית־ליברלית לבין אידיאולוגיה טוטליטרית ואלימה. כאשר חמאס פתח במתקפת הטרור הרצחנית, רבים במערב נטו לראות בכך עוד התלקחות מקומית בסכסוך הישראלי־פלסטיני.
המציאות היא כמובן מורכבת יותר. מאחורי חמאס עומדת איראן, ומאחוריה סין ורוסיה – המנצלות כל מוקד בעירה כדי להחליש את ארה"ב ואת בעלות בריתה. עזה איננה רק רצועת חוף שבה שולט ארגון טרור, היא זירת מבחן גלובלית.
כל רקטה ששוגרה אל תל אביב וכל סרטון הסתה שהופץ ברשתות החברתיות נועדו לא רק לפגוע בישראל, אלא גם לערער את יציבותו של העולם החופשי כולו. מי שחושב שעימות זה יישאר בין הים לירדן, מתעלם מן ההיסטוריה. האידיאולוגיה האסלאמית הקיצונית רואה עצמה כבשורה למוסלמים, בעיקר לקיצונים שבהם, ולא רק כמאבק מקומי.
אירופה חווה גל אנטישמיות שלא נראה מאז שנות ה־30. ברחובות פריז, ברלין ולונדון נשמעות קריאות "אינתיפאדה עולמית", ובקמפוסים באוניברסיטאות עילית כמו אוקספורד והרווארד מונפים דגלי חמאס. התופעה הזו איננה מקרית. ההגירה המוסלמית ההמונית בעשורים האחרונים, לצד חולשתה התרבותית של אירופה, יצרו מצע נוח להתפשטות אידיאולוגיות אנטי־מערביות. במובן זה, ישראל משמשת כמעין מראה לאירופה כולה, כשהיא חושפת את חולשותיה.
גם בארה"ב, שעדיין מתפקדת כמנהיגת המחנה המערבי, מתגלה קרע עמוק. מצד אחד, הממשל מספק לישראל סיוע צבאי, מודיעיני ודיפלומטי. מצד שני, ברחובות ובקמפוסים האמריקאיים נשמעות קריאות להפסקת התמיכה בישראל, לעיתים תוך הזדהות גלויה עם חמאס. הקרע הזה משקף מאבק רחב יותר.
האם אמריקה תמשיך להוביל את העולם החופשי ולהגן על ערכי הדמוקרטיה, או שתיסוג ותותיר את השטח לרוסיה, סין ואיראן? במובן זה, ישראל משמשת גם כמבחן עבור ארה"ב עצמה – עד כמה היא מסוגלת לעמוד לצד בעלת בריתה במזרח התיכון, גם כשהמחיר הוא פוליטי־פנימי.
בעוד המערב מתלבט, ישראל נלחמת על עצם קיומה. המלחמה הזו מזכירה לכולם כי מול אידיאולוגיות טוטליטריות אין אפשרות לפשרה אמיתית. בדיוק כפי שהמערב נאלץ לעמוד מול הנאציזם והקומוניזם, כך עליו לעמוד היום מול האסלאם הקיצוני.
מערכת הביטחון, החברה האזרחית וצה"ל מהווים כיום את "קו הבלימה" הראשון של המערב. ישראל סופגת את המכות הראשונות, אך בכך היא מגינה גם על אירופה ואפילו על אמריקה. מי שמטיל ספק בכך, צריך לשאול את עצמו מה יקרה אם ישראל תובס? איזה מסר יעבור לכל ארגון טרור, לכל מדינה אסלאמית קיצונית, ולכל מנהיג פופוליסטי אנטי־מערבי?
האנלוגיות להיסטוריה ברורות. בשנות ה־30 רבים במערב ביקשו "להבין" את היטלר, להיכנע לדרישותיו ולתת לו שטחים בתקווה שזה יביא שלום. התוצאה הייתה מלחמת העולם השנייה. גם מול ברית המועצות היו מי שחשבו שאפשר "לחיות יחד" תחת סיסמאות של דו־קיום, עד שהמציאות הוכיחה אחרת.
כך גם היום. מי שחושב שחמאס, חיזבאללה או איראן מחפשים "פתרון שתי מדינות" או "פשרה מדינית", מתעלם מאידיאולוגיה שמכריזה בגלוי על השמדת ישראל ועל כיבוש המערב כולו.
ישראל, בהיותה בחזית, מזכירה למערב את מה שהוא עצמו שכח: ערכים אינם מוגנים על ידי מילים בלבד, אלא על ידי עמידה נחושה ונכונות לשלם מחיר.
המשימה הגדולה ביותר כעת איננה רק צבאית, אלא גם תודעתית. ישראל נדרשת להסביר שוב ושוב את מה שאמור להיות מובן מאליו: היא מגינה על עצמה מול טרור רצחני. אולם במקביל, היא גם מגינה על העולם החופשי כולו. כדי שהמאבק הזה יצליח, נחוצה סולידריות עמוקה יותר בין ישראל לבין מדינות המערב. לא רק משלוחי נשק וסיוע מדיני, אלא גם הכרה בכך שהמאבק של ישראל הוא מאבק על עתיד אירופה ואמריקה. אם ישראל תובס – ייפתח פתח למתקפות נוספות בלונדון, פריז וניו יורק.
המלחמה הנוכחית ממקמת את ישראל לא כפריפריה גיאוגרפית, אלא כלב ליבו של העימות בין תרבויות. קו החזית איננו רק גדר הגבול עם עזה או מוצב כלשהו בגליל – הוא משתרע עד בריסל, וושינגטון ולוס אנג'לס. ישראל היא המדינה הקטנה שנמצאת בקו הראשון, אך הקרב הזה הוא של כולנו. העולם המערבי ניצב בפני הכרעה: להכיר בכך שישראל היא תעלת ההגנה שלו, או להמשיך להשלות את עצמו עד שהאש תגיע לפתחו.
הכותב הוא מנכ"ל רדיוס 100FM, קונסול כבוד, סגן דיקאן הסגל הקונסולרי, נשיא אגודת תקשורת הרדיו של ישראל, בעבר כתב NBC
יורם מוקדי מראיין את ארן ורשבסקי, מגיש פודקאסט המאה ה20 וערוץ חופרים לעומק ביוטיוב המדבר על אקטואליה גיאופוליטית; אלון אמיר, סופר, מומחה בתחום האירוויזיון. לשעבר דובר משלחות ישראל, מרצה על פוליטיקה באירוויזיון; נדבר גם עם נחמה גולדוסר, יו"ר ועדת הבריאות של לשכת סוכני הביטוח; עודד עינת, מנכ"ל ומייסד משותף של חברת SafeFields טכנולוגיות; תא"ל במיל' ראם עמינח, חבר בורד INSS ולשעבר חבר פורום מטכ"ל; עוזי פוקס, מוסיקאי ויוצר; סיגל ראש, במאית הסרט "רובינא: היה רע לתפארת"
יורם מוקדי מראיין את ד"ר ורה מיכלין-שפיר, מנהלת אקדמית של מכון סימפודיום לתקשורת אסטרטגית בלונדון, חוקרת אורחת בכירה ב-INSS וחברת פורום דבורה, על מצבה של רוסיה; אברהם נובוגרוצקי (נובו)\ נשיא התאחדות התעשיינים, על אתגרי השקל, דולר והובלה ימית ואווירית; נדבר גם עם ד"ר רות דגן, שותפה וראש מחלקת איכות סביבה ושינוי אקלים במשרד הרצוג פוקס נאמן וראש תחום אקלים במרכז אריסון באונ' רייכמן, על הרגולוציה של מיקרופלסטיקה; קובי אשרת עם פרויקט מוסיקלי חדש ועל האירוויזיון; תא"ל (במיל') אופיר לויוס, מחבר הספר "עיוני, השתדלתי. מארג זיכרונות, מפגש וקרב" על ספרו החדש; מרסל אסולין, מנכ"לית ויצו העולמית על שילוב נשים במשרות ניהול, לרבות שירות ציבורי; פרופ' סמי חמדאן, ראש מגמת פסיכולוגיה חינוכית לתואר שני בבית הספר למדעי ההתנהגות, האקדמית ת"א-יפו, בנתוני מחקר חדש הקובעים שיותר משליש מהסטודנטים בישראל מדווחים על מחשבות אובדניות מאז פרוץ המלחמה.
בפרק הזה טומי מארח את דוד בן בסט 4X1WH לשיחה על המקום שבו חובבות רדיו פוגשת עיתונות, חירום, הצלת חיים והשפעה ציבורית. דוד מספר איך תחביב שהתחיל מאלקטרוניקה ותקשורת הפך לכלי אמיתי לאיתור נעדרים, העברת מידע בזמני משבר, חיבור משפחות מודאגות עם יקירהן וחשיפת חדשות ברמה עולמית דרך האזנה למה שקורה בין התדרים.
נדבר על רשתות חירום, חיפושים אחר ישראלים בעולם, שידורים שנקלטו בזמן אירועי חטיפת האקילה לאורו , ומקרים שבהם חובבי רדיו סגרו פער שמערכות רגילות לא תמיד ידעו לסגור בזמן. ניגע גם בשאלה למה גם בעידן של אינטרנט ולוויינים, רדיו עדיין נשאר כלי שקשה מאוד להשתיק.
הפודקאסט מיועד לכל מי שרוצה להבין איך תחביב טכני יכול להפוך ברגע הנכון לרשת אנושית עולמית.
מפיק: בני לחובר 4X5LB
מנחה: טומי קוויט 4X5TQ
טכנאי שידור ועורך: יורי שיבנוב
תחקירן: אופיר פרי
הוקלט באולפני רדיוס 100FM
