כניסתה של ציפי חוטובלי לתפקיד ראש מערך ההסברה הלאומי מבשרת טובות, אך איוש תפקיד אחד – חשוב ככל שיהיה – איננו מספיק. כדי לשקם את ההסברה הישראלית נדרש שינוי עומק. דוד בן בסט
מאז אירועי 7 באוקטובר התברר מעל לכל ספק כי ישראל אינה נלחמת רק בשדה הקרב, אלא גם בזירת התודעה הבינלאומית. בעוד חיילי צה"ל פועלים בנחישות מול ארגוני טרור אכזריים, התנהלה במקביל מלחמה אחרת: מלחמת הנרטיב. בזירה הזו, למרבה הצער, ישראל כשלה פעם אחר פעם, ולא רק בשל עוצמת התעמולה שמנגד – אלא גם בשל חולשות פנימיות עמוקות.
כישלון ההסברה איננו תופעה חדשה, הוא תוצר ארוך שנים של הזנחה, חוסר תיאום, ובעיקר היעדר הנהגה הסברתית ברורה ומרכזית. מערך ההסברה הלאומי, שאמור היה לשמש כחוד החנית של ישראל במאבק על דעת הקהל העולמית, פעל ללא מנהל קבוע, ללא אסטרטגיה אחידה וללא סמכות אמיתית. במציאות כזו לא ניתן לנצח, גם אם הצדק לצידך.
המציאות שלאחר 7 באוקטובר המחישה זאת באופן חד וכואב. ברשתות החברתיות הופצו סרטונים מבוימים או חלקיים, תמונות ללא הקשר, ולעיתים גם מידע שקרי לחלוטין. אלה זכו למיליוני צפיות בתוך שעות. במקום להגיב במהירות ובנחישות, ישראל מצאה עצמה נגררת מאחור ומפריכה טענות בדיעבד. כך למשל, האשמות חמורות בדבר "פגיעה מכוונת באזרחים" הופצו לפני שנבדקו העובדות. ולעיתים, גם לאחר שהופרכו, הנזק התודעתי כבר נגרם.
גם בטלוויזיה הבינלאומית נרשמו כשלים חמורים. ראיונות עם דוברים ישראלים הפכו לא פעם למלכודות תקשורתיות, כאשר מראיינים עוינים קטעו, הובילו את השיח והציגו שאלות מנוסחות מראש מתוך הנחת אשמה. במקביל, פרשנים וכתבים במדינות שונות חצו לעיתים את הגבול שבין ביקורת לגיטימית לבין שיח טעון, ולעיתים אף אנטישמי. במקום לנתח מדיניות, נעשה שימוש בשפה מכלילה, בדמוניזציה של ישראל, ולעיתים אף בהטלת ספק בזכות קיומה.
כך נוצר מצב שבו ביקורת על פעולות צבאיות, שהיא לגיטימית בדמוקרטיה, הפכה בחלק מהמקרים למסע דה־לגיטימציה רחב יותר. שימוש בביטויים היסטוריים טעונים, השוואות לא מדויקות ואף מסוכנות, והצגת ישראל כגורם יחיד לאלימות – כל אלו חיזקו נרטיבים עוינים והעמיקו את הבידוד הבינלאומי.
ליזום נרטיבים
הבעיה איננה רק בתוכן המונגש, אלא במבנה כולו. אין זה סוד כי מערך ההסברה הישראלי מפוזר בין משרדי ממשלה שונים, גופים ביטחוניים וגורמים חיצוניים. כל אחד פועל לפי שיקוליו, ללא תיאום מספק וללא קו אחיד. כאשר אין יד מכוונת אחת, המסר מתפזר, ולעיתים אף סותר את עצמו. התוצאה היא בלבול, חוסר אמינות ופגיעה ביכולת להשפיע.
דווקא משום כך עולה חשיבותו של מינוי מקצועי, מנוסה ובעל ראייה אסטרטגית רחבה להובלת המערך. כאן נכנסת לתמונה ראש מערך ההסברה הלאומי שנכנסה החודש לתפקידה – ציפי חוטובלי. מדובר במינוי ראוי, מתבקש ובעיקר מבטיח.
חוטובלי מביאה עימה שילוב נדיר של השכלה, ניסיון מדיני והבנה עמוקה של הזירה הבינלאומית. היא איננה רק פוליטיקאית, אלא גם דיפלומטית מנוסה, שהוכיחה את עצמה בזירה הקשה והמורכבת ביותר: בריטניה. בתפקידה כשגרירת ישראל בלונדון פעלה מול אחד הקהלים המאתגרים ביותר, ולעיתים עוין – והצליחה להשמיע קול ברור, חד ומשכנע. היא הבינה כיצד מתנהל השיח התקשורתי, כיצד נבנים נרטיבים, וכיצד ניתן להשפיע על סדר היום הציבורי.
אך מינוי, חשוב ככל שיהיה, איננו מספיק. כדי לשקם את ההסברה הישראלית נדרש שינוי עומק. בראש ובראשונה, יש להקים גוף מרכזי אחד, בעל סמכות ברורה, שירכז את כל פעילות ההסברה. גוף כזה חייב לפעול במקצועיות, במהירות ובגמישות, בדיוק כפי שפועלים יריבינו בזירה התודעתית.
יש להשקיע בהכשרת דוברים ומובילי דעה, לא רק במערכת הממשלתית – אלא גם בחברה האזרחית. בעידן הרשתות החברתיות, כל אזרח הוא שגריר פוטנציאלי. אך ללא כלים, ידע והכוונה, הפוטנציאל הזה מתבזבז ואף עלול להזיק. יש להעניק כלים ברורים להתמודדות עם מידע שגוי, לשפר את זמני התגובה, ולפעול באופן יזום ולא תגובתי בלבד.
יש לעבור מהגנה להתקפה. ישראל אינה צריכה להסתפק בהפרכת טענות, אלא ליזום נרטיבים משלה – להציג את סיפוריה האנושיים, את ערכיה הדמוקרטיים ואת המורכבות שבה היא פועלת. העולם אינו מכיר מספיק את המציאות הישראלית, וזהו כשל אשר יש לתקן באופן יזום, מתמשך וחכם.
ולבסוף, יש להבין כי הסברה איננה מותרות. היא מרכיב אסטרטגי בביטחון הלאומי. בדיוק כפי שמשקיעים במודיעין, בצבא ובטכנולוגיה – כך יש להשקיע גם בתודעה. מי שמנצח בתודעה, משפיע על הלגיטימציה לפעול, ולעיתים גם על תוצאות המערכה עצמה.
האתגר גדול, אך גם ההזדמנות. המינוי של חוטובלי מסמן כיוון חדש, מקצועי, ממוקד, ובעיקר נחוש יותר. אם יינתנו לה הכלים הנחוצים והסמכויות הנדרשות, אין ספק כי היא תוכל להוביל שינוי אמיתי – כזה שיחזיר לישראל את קולה בזירה הבינלאומית.
הכותב הוא מנכ"ל רדיוס 100FM, קונסול כבוד וסגן דיקאן הסגל הקונסולרי, נשיא אגודת תקשורת הרדיו הישראלית, ולשעבר קשב גלי צה"ל וכתב ברשת הטלוויזיה NBC
בפרק ה-12 של "קשר פתוח" אנחנו מארחים את יורם רוטבך, 4Z1YR יו"ר אגודת תקשורת הרדיו הישראלית ודמות מרכזית בהתפתחות הרדיו הדיגיטלי בישראל.
בשיחה אנחנו חוזרים לדרך שלו אל חובבות הרדיו, ומדברים על החיבור בין רדיו, מחשבים, רשתות וטכנולוגיה.
אנחנו נכנסים לעולם ה-DMR, להקמת התשתיות והשרתים בישראל, ולחיבור בין ממסרים מקומיים לרשת עולמית של חובבי רדיו.
מעבר לטכנולוגיה, אנחנו מדברים גם על האגודה, הקהילה, האתגרים של חובבות הרדיו בעידן המודרני, והחשיבות של הכנסת דור חדש לתחביב.
פרק על החיבור בין רדיו מסורתי לעולם דיגיטלי, ועל האנשים שבונים את התשתית שמחברת ביניהם.
קשר פתוח | הפודקאסט של חובבי הרדיו בישראל
בפרק ה-11 של "קשר פתוח" אנחנו מארחים את צביקה סגל, 4Z1ZV חובב רדיו שמחבר בין טכנולוגיה, יצירה, שטח וקהילה.
צביקה מספר על הדרך שלו לעולם חובבות הרדיו ועל מה שממשיך לרתק אותו בתחביב גם בעידן האינטרנט והסלולר: היכולת לבנות, להתנסות ולחבר בין רדיו, מחשבים ותוכנה, ואז ללחוץ על ה-PTT ולגלות מי יענה מהצד השני.
בשיחה אנחנו נוגעים בחובבות הרדיו המודרנית, בתקשורת דיגיטלית, בלוויינים, בהפעלות מהשטח ובחוויה של ליצור קשרים בארץ ובעולם באמצעות מערכת שבנית והקמת בעצמך.
אבל מעבר לטכנולוגיה, זהו גם פרק על הסקרנות שמניעה חובבי רדיו, על הרצון ללמוד ולנסות דברים חדשים, ועל הקהילה שנבנית סביב התחביב.
מפיק: בני לחובר 4X5LB
מנחה: טומי קוויט 4X5TQ
טכנאי שידור ועורך: יורי שיבנוב
תחקירן: אופיר פרי
הוקלט באולפני רדיוס 100FM
קשר פתוח | הפודקאסט של חובבי הרדיו בישראל
בפרק העשירי של "קשר פתוח" אנחנו מארחים את רון יציב,4X1IG מהדמויות הוותיקות והמוכרות בחובבות
הרדיו בישראל.
בשיחה עם רון אנחנו חוזרים לדרך שבה התחיל בעולם הרדיו, ומדברים על השנים הרבות של פעילות בארץ ובעולם,
על הקשר בין קהילת חובבי הרדיו בישראל לקהילה הבינלאומית, ועל המקום החשוב של חובבות הרדיו דווקא ברגעים
שבהם מערכות התקשורת הרגילות כבר לא מובנות מאליהן.
דרך הניסיון האישי שלו אנחנו נוגעים גם בתקשורת בשעת חירום, בעבודה מול ה-IARU, בחשיבות של ידע, תרגול
ומוכנות, ובעיקר בשאלה מה הופך את חובבות הרדיו להרבה יותר מעוד תחביב טכני.
פרק על רדיו, אנשים, אחריות וקהילה, עם אדם שחי את העולם הזה כבר עשרות שנים.
קשר פתוח | הפודקאסט של חובבי הרדיו בישראל
