מתקפה על איראן צריכה לשרת את האינטרסים הישראליים, אך טומנת בחובה השלכות אזוריות וגלובליות – ולכן יש לבצע אותה בתיאום מרבי עם ארה"ב. דוד בן בסט

ישראל נמצאת באחת התקופות ההיסטוריות הרות הגורל ביותר מאז הקמתה. איראן, שהקימה חגורת טרור שיועדה להשמדת המדינה, נכשלה במזימתה. השאלה שנשאלת היא מהי הסיבה לשנאה היוקדת של איראן כלפי ישראל?
התשובה מורכבת ונובעת ממספר גורמים היסטוריים, פוליטיים, דתיים ותרבותיים.
איראן רואה את עצמה כמדינה המייצגת את העולם האסלאמי, והתעמולה האיראנית נועדה גם לצרכים פנימיים כדי לשמר את שלטון האייתולות ולעצב את הזהות הלאומית סביב הנושא הדתי.
לאחר המהפכה האסלאמית בשנת 1979, איראן עברה לשלטון דתי תחת אייתולה ח'ומייני. השלטון החדש רואה בישראל אויב מספר אחד, בעיקר בשל תמיכת ישראל בשלטון מוחמד רזא פהלווי, השאה, אשר נחשב לשלטון מושחת ולא פופולרי.
ישראל נתפסת בעיני שלטון האייתולות כאחד מהגורמים המרכזיים המשפיעים על הסכסוכים במזרח התיכון, כמו מלחמת לבנון, התמיכה בכוחות אנטי-איראניים בסוריה ובעיראק, והמאבק בחמאס ובפת"ח.
ישראל מייצגת את המערב, ובעיניהם היא "השטן הקטן", בעוד שארה"ב היא "השטן הגדול" ,והתגלמות האימפריאליזם המאיים על העולם המוסלמי. ככזאת, הרפובליקה האסלאמית של איראן , רואה את עצמה כמחויבת להגן על הפלסטינים נגד ישראל "שכבשה" את פלסטין, ומחזיקה באחד המקומות החשובים, ביותר לאסלאם – ירושלים.
היא רואה את עצמה כמחויבת לשחרר את ירושלים "מכיבוש השלטון הציוני".
איראן היא המדינה השיעית הגדולה ביותר בעולם, וישראל נתפסת כאויבת של האסלאם, במיוחד בקרב השיעים. המחלוקות הדתיות בין השיעה לסונה, במיוחד כאשר ישראל חתמה על הסכמי שלום עם מדינות סוניות כמו איחוד האמירויות, מצרים וירדן, מלבות את החשש של איראן והשנאה כלפי ישראל.
האיומים הנשקפים מאיראן והשאיפות שלה לפיתוח תוכנית נשק גרעינית, השפיעו באופן משמעותי על האסטרטגיה הביטחונית של ישראל. התקפות פוטנציאליות של ישראל על מתקני הגרעין האיראניים עשויות לגרום לתוצאות משמעותיות לא רק עבור המזרח התיכון, אלא גם עבור הכלכלה והפוליטיקה הגלובלית, במיוחד עבור ארה"ב, בעלת הברית הקרובה ביותר של ישראל, בעיקר ערב בחירות לנשיאות.
איראן רואה את תוכנית הגרעין שלה כאמצעי להגברת מעמדה האזורי וביסוס השפעתה במזרח התיכון. ישראל רואה בתוכנית זו איום קיומי, במיוחד לאור הצהרות ראשי הממשל האיראני וכוונותיו להשמיד את ישראל.
תקיפה ישראלית על מתקני הגרעין האיראניים יכולה להוביל לתגובה צבאית חריפה שתכלול תקיפות על יעדים ישראליים חשובים וייתכן גם על מתקני נפט ומתקנים אסטרטגיים באמירויות, בחריין וסעודיה.
התקפה כזו עשויה לעורר גם את בעלות הברית של איראן, כמו רוסיה וסין, להגיב באופן צבאי או פוליטי, מה שיוביל לסיבוכים חדשים במזרח התיכון.
תקיפה ישראלית על איראן עשויה להוביל לפגיעה בשוקי הנפט והגז הגלובליים. איראן היא אחת מיצואניות הנפט הגדולות בעולם, ותקיפה על מתקניה יכולה לגרום לשיבושים בהפקת הנפט ובתעבורה הימית במפרץ הפרסי. כתוצאה מכך, מחירי הנפט עשויים לעלות בצורה חדה, דבר שיפגע בכלכלה העולמית ויגרום לעלייה במחירי הדלק.
במקביל, קיימת אפשרות שהמתקפה הישראלית תוביל לפגיעה בשלטון האייתולות, אך התוצאה תלויה במספר גורמים, כגון היקף התקיפה, היעדים שנבחרו, והתגובה של העם האיראני והקהילה הבינלאומית. פגיעה בתשתיות צבאיות או גרעיניות עשויה להחליש את יכולותיה הצבאיות של איראן, אך קיים גם סיכון שהמשטר ינצל את התקיפה לגיוס תמיכה פנימית באמצעות גינויים כלפי ישראל והצגתה כאויב חיצוני מאיים.
פגיעה נרחבת בתשתיות האזרחיות, שתגביל את יכולות המשטר לספק שירותים בסיסיים, יכולה להוביל גם להתקוממות אזרחית במדינה.
תקיפה על איראן תציב את ארצות הברית בפני דילמה מורכבת: האם לתמוך בישראל ולהגביר את המתיחות האזורית , או לנסות למנוע את ההסלמה.
אם ארצות הברית תבחר לתמוך בישראל, היא עשויה להיתקל בהתנגדות עזה מצד מדינות אירופיות ואסיאתיות, שעדיין מקוות לפתור את המשבר בצורה דיפלומטית.
מנקודת המבט הישראלית, תקיפה על איראן נחשבת לצעד הכרחי כדי להגן על עצמה,להחזיר את כושר ההרתעה ואולי לפגוע במתקני הגרעין. חיסולי בכירי ראשי החיזבאללה מוכיחים לאיראן, שמי שפוגע בישראל לא ינקה, עברו הימים שישראל תעבור לסדר היום על מתקפות רצחניות של ארגוני טרור.
הלקח שישראל מלמדת את חמאס, איראן וארגוני הפרוקסי שלה ייצרב בתודעה שלהם לשנים רבות, אך יש להבין שלמתקפה הישראלית הצפויה על איראן עלולות להיות השלכות אזוריות, ולכן על ישראל להיות מתואמת עם ארה"ב ככל האפשר, אך לפעול בהתאם לאינטרסים שלה, שלא תמיד תואמים את אלה של האמריקאים.
הכותב הוא: מנכ"ל רדיוס 100FM, קונסול כללי כבוד של נאורו, סגן דקאן הסגל הקונסולרי, נשיא אגודת תקשורת הרדיו הישראלית, יו"ר התאחדות תחנות הרדיו האזוריות וסגן נשיא מועדון השגרירים.
יורם מוקדי מראיין את אלון אבלסון, מייסד ומנכ"ל High Lander; a שי נחום, מנכ"ל חברת CYGHT המספקת שירותי סייבר ובטיחות מידע; נדבר גם עם חיים ברוידע, ראש העיר רעננה; מאסטרו דן אטינגר, מנהל המוסיקלי והמנצח של הסימפונית ראשון לציון; אריאל פוקס, מייסד ומנכ"ל Gaia College; בעז ברמן, מייסד להקת מיומנה והמנהל האמנותי כיום; אלדד ימין, מנהל אגף נגב מערבי משרד הנגב והגליל
בפרק השני של הפודקאסט החדש "אנשים שק"ל לאהוב", בשיתוף עמותת שק"ל ורדיוס 100FM, ליהיא לפיד נשיאת העמותה והמנכ"ל עופר דהרי, מארחים את קרן מגן,
תושבת קיבוץ כפר עזה ואמא לעמית, עם אוטיזם בתפקוד בינוני- נמוך. בשבעה באוקטובר הם היו נצורים בממ"ד במשך יותר משלושים שעות, ולבסוף חולצו תחת אש.
קרן מתארת את החשיבות במענה הטיפולי והרגשי שמעניקה עמותת שק"ל בעיתות משבר, ובתפקידם של המרכזים הטיפוליים ביצירת רצף ותמיכה בתקופה של חוסר ודאות.
קרן מספרת גם על היוזמה להקמת "בית עמית" – בית מגורים קהילתי לאנשים עם מוגבלות – ומתי הבית הזה יהיה מוכן לתחילת פעילות?
ברוכים הבאים לפודקאסט החדש "אנשים שק"ל לאהוב", בשיתוף עמותת שק"ל ורדיוס 100FM.
במהלך העונה הזו, ליהיא לפיד נשיאת העמותה והמנכ"ל עופר דהרי, לוקחים אתכם למסע מופלא, פקוח עיניים ולב, שבו תגלו צדדים מרתקים ומפתיעים על שילוב אנשים עם מוגבלויות בחברה שלנו.
יחד הם אוספים בדרך רגעים קטנים ותובנות גדולות מאחורי הסיפורים שלהם ושל משפחותיהם.
בפרק הראשון הם מארחים את חגית רון רבינוביץ', עיתונאית, ויוצרת הסרט התיעודי "זה אח שלי", שעסק בחייהם של אחים לאדם עם אוטיזם.
דרך סיפורה האישי כאמא לעילי וכאמא לארבעה ילדים, הם מדברים על המקום של האחים והאחיות לאנשים עם מוגבלויות ועל המעגל המשפחתי שמכיל תעצומות נפש, חמלה וראיית האחר בצורה הכי עמוקה שיש