מתקפה על איראן צריכה לשרת את האינטרסים הישראליים, אך טומנת בחובה השלכות אזוריות וגלובליות – ולכן יש לבצע אותה בתיאום מרבי עם ארה"ב. דוד בן בסט
ישראל נמצאת באחת התקופות ההיסטוריות הרות הגורל ביותר מאז הקמתה. איראן, שהקימה חגורת טרור שיועדה להשמדת המדינה, נכשלה במזימתה. השאלה שנשאלת היא מהי הסיבה לשנאה היוקדת של איראן כלפי ישראל?
התשובה מורכבת ונובעת ממספר גורמים היסטוריים, פוליטיים, דתיים ותרבותיים.
איראן רואה את עצמה כמדינה המייצגת את העולם האסלאמי, והתעמולה האיראנית נועדה גם לצרכים פנימיים כדי לשמר את שלטון האייתולות ולעצב את הזהות הלאומית סביב הנושא הדתי.
לאחר המהפכה האסלאמית בשנת 1979, איראן עברה לשלטון דתי תחת אייתולה ח'ומייני. השלטון החדש רואה בישראל אויב מספר אחד, בעיקר בשל תמיכת ישראל בשלטון מוחמד רזא פהלווי, השאה, אשר נחשב לשלטון מושחת ולא פופולרי.
ישראל נתפסת בעיני שלטון האייתולות כאחד מהגורמים המרכזיים המשפיעים על הסכסוכים במזרח התיכון, כמו מלחמת לבנון, התמיכה בכוחות אנטי-איראניים בסוריה ובעיראק, והמאבק בחמאס ובפת"ח.
ישראל מייצגת את המערב, ובעיניהם היא "השטן הקטן", בעוד שארה"ב היא "השטן הגדול" ,והתגלמות האימפריאליזם המאיים על העולם המוסלמי. ככזאת, הרפובליקה האסלאמית של איראן , רואה את עצמה כמחויבת להגן על הפלסטינים נגד ישראל "שכבשה" את פלסטין, ומחזיקה באחד המקומות החשובים, ביותר לאסלאם – ירושלים.
היא רואה את עצמה כמחויבת לשחרר את ירושלים "מכיבוש השלטון הציוני".
איראן היא המדינה השיעית הגדולה ביותר בעולם, וישראל נתפסת כאויבת של האסלאם, במיוחד בקרב השיעים. המחלוקות הדתיות בין השיעה לסונה, במיוחד כאשר ישראל חתמה על הסכמי שלום עם מדינות סוניות כמו איחוד האמירויות, מצרים וירדן, מלבות את החשש של איראן והשנאה כלפי ישראל.
האיומים הנשקפים מאיראן והשאיפות שלה לפיתוח תוכנית נשק גרעינית, השפיעו באופן משמעותי על האסטרטגיה הביטחונית של ישראל. התקפות פוטנציאליות של ישראל על מתקני הגרעין האיראניים עשויות לגרום לתוצאות משמעותיות לא רק עבור המזרח התיכון, אלא גם עבור הכלכלה והפוליטיקה הגלובלית, במיוחד עבור ארה"ב, בעלת הברית הקרובה ביותר של ישראל, בעיקר ערב בחירות לנשיאות.
איראן רואה את תוכנית הגרעין שלה כאמצעי להגברת מעמדה האזורי וביסוס השפעתה במזרח התיכון. ישראל רואה בתוכנית זו איום קיומי, במיוחד לאור הצהרות ראשי הממשל האיראני וכוונותיו להשמיד את ישראל.
תקיפה ישראלית על מתקני הגרעין האיראניים יכולה להוביל לתגובה צבאית חריפה שתכלול תקיפות על יעדים ישראליים חשובים וייתכן גם על מתקני נפט ומתקנים אסטרטגיים באמירויות, בחריין וסעודיה.
התקפה כזו עשויה לעורר גם את בעלות הברית של איראן, כמו רוסיה וסין, להגיב באופן צבאי או פוליטי, מה שיוביל לסיבוכים חדשים במזרח התיכון.
תקיפה ישראלית על איראן עשויה להוביל לפגיעה בשוקי הנפט והגז הגלובליים. איראן היא אחת מיצואניות הנפט הגדולות בעולם, ותקיפה על מתקניה יכולה לגרום לשיבושים בהפקת הנפט ובתעבורה הימית במפרץ הפרסי. כתוצאה מכך, מחירי הנפט עשויים לעלות בצורה חדה, דבר שיפגע בכלכלה העולמית ויגרום לעלייה במחירי הדלק.
במקביל, קיימת אפשרות שהמתקפה הישראלית תוביל לפגיעה בשלטון האייתולות, אך התוצאה תלויה במספר גורמים, כגון היקף התקיפה, היעדים שנבחרו, והתגובה של העם האיראני והקהילה הבינלאומית. פגיעה בתשתיות צבאיות או גרעיניות עשויה להחליש את יכולותיה הצבאיות של איראן, אך קיים גם סיכון שהמשטר ינצל את התקיפה לגיוס תמיכה פנימית באמצעות גינויים כלפי ישראל והצגתה כאויב חיצוני מאיים.
פגיעה נרחבת בתשתיות האזרחיות, שתגביל את יכולות המשטר לספק שירותים בסיסיים, יכולה להוביל גם להתקוממות אזרחית במדינה.
תקיפה על איראן תציב את ארצות הברית בפני דילמה מורכבת: האם לתמוך בישראל ולהגביר את המתיחות האזורית , או לנסות למנוע את ההסלמה.
אם ארצות הברית תבחר לתמוך בישראל, היא עשויה להיתקל בהתנגדות עזה מצד מדינות אירופיות ואסיאתיות, שעדיין מקוות לפתור את המשבר בצורה דיפלומטית.
מנקודת המבט הישראלית, תקיפה על איראן נחשבת לצעד הכרחי כדי להגן על עצמה,להחזיר את כושר ההרתעה ואולי לפגוע במתקני הגרעין. חיסולי בכירי ראשי החיזבאללה מוכיחים לאיראן, שמי שפוגע בישראל לא ינקה, עברו הימים שישראל תעבור לסדר היום על מתקפות רצחניות של ארגוני טרור.
הלקח שישראל מלמדת את חמאס, איראן וארגוני הפרוקסי שלה ייצרב בתודעה שלהם לשנים רבות, אך יש להבין שלמתקפה הישראלית הצפויה על איראן עלולות להיות השלכות אזוריות, ולכן על ישראל להיות מתואמת עם ארה"ב ככל האפשר, אך לפעול בהתאם לאינטרסים שלה, שלא תמיד תואמים את אלה של האמריקאים.
הכותב הוא: מנכ"ל רדיוס 100FM, קונסול כללי כבוד של נאורו, סגן דקאן הסגל הקונסולרי, נשיא אגודת תקשורת הרדיו הישראלית, יו"ר התאחדות תחנות הרדיו האזוריות וסגן נשיא מועדון השגרירים.
יורם מוקדי מראיין את לילך סיגן, חוקרת תקשורת אונ' בר אילן, עיתונאית וסופרת; עו"ד אמיר שושני, טייס חיל האוויר לשעבר, מורה דרך בשעות הפנאי וחובב היסטוריה נלהב; נדבר גם עם שחר דיין, מנכ"ל אנימלס; דני רובס, זמר ומוסיקאי; ד"ר ג'סי ויינברג, חוקר בתכנית ארצות הברית וישראל בזירה הגלובלית ב-INSS; עו"ד יפית מישורי סבג, יועצת סביבה ואקלים לרשויות מקומיות בחברת DHV MED; שמעון גרשון, מנכ"ל ומייסד "ערבויות ישיר", כדורגלן עבר, מוסיקאי.
בפרק זה של הפודקאסט "לתפוס את הפטנט", ד"ר אתי לוצאטו ועו"ד תמר לוצאטו מארחות את אור נדב ארגוב, ראש תחום שותפויות אסטרטגיות ואימפקט במרגלית סטארט־אפ סיטי וב־GAIA Partners,
ואת ד"ר נועם יוסף, מנכ"ל גאיה פרטנרס – מרכז חדשנות הפועל לקידום סטארטאפים, יזמים ומשקיעים בתחומי האקלים, האגריפוד והקיימות.
בפרק הם מספרים על חזונו של אראל מרגלית, ומסבירים מה הופך את צפון המדינה לאטרקטיבי עבור יזמים,
ומהם העוגנים המשמעותיים – כמו הקיבוצים, התעשייה והפיכתה של תל־חי לאוניברסיטה – שמאפשרים ליצור אקוסיסטם מתפקד וחזק המבוסס על חיבורים סינרגטיים.
בנוסף, נדבר על ההשפעה של המלחמה על היזמים בגליל ובגולן, ונבין מה הקשר המפתיע בין אמנות לחדשנות וכיצד תפיסה הוליסטית מסייעת לבניית חברות.
עוד בפרק: נכיר את קהילת הנשים היזמיות Galiladies ונדון בשאלה מדוע הצפון, בדומה לטקסס, מסתמן בתור העתיד של מדינת ישראל. האזינו לפרק מלא השראה, תשוקה לגליל וחזון לעתיד טוב יותר.
היועץ הפוליטי לשעבר של ראש הממשלה נתניהו, עומרי אקוניס מסביר למה החליט להתמודד בפריימריז לרשימת הליכוד לכנסת הבאה , מה דעתו על התנהלות בית המשפט העליון בשנים האחרונות ואיך הוא מרגיש כלוחם ב"כוח מאה", בעקבות פרשת שדה תימן
