תחת שלטון טרור איסלאמי, הדרוזים באזור א־סווידא קוראים לישראל להושיט יד. בזמן שמנהיגים משתלחים, הציבור מבקש הגנה, תקווה וברית חדשה. דוד בן בסט
כשאחינו הדרוזים בדרום סוריה מבקשים מאיתנו סיוע והצלה – עלינו להיחלץ לעזרתם. בעוד סוריה מתפוררת למובלעות שליטה, למעין מדינה שבראשה עומד לוחם ג'יהאד לשעבר – מאחורי החליפה והעניבה של אחמד א־שרע, או בכינויו אבו מוחמד אל־ג'ולאני, והופעותיו המתורבתות לתקשורת המערבית, מסתתר שלטון אפל. הראשונים לשלם את המחיר, כרגיל, הם בני המיעוטים, ובראשם הדרוזים.מתוך המצוקה והפחד נשמעת קריאה לעזרה. תושבי הר הדרוזים בדרום סוריה מבקשים להיחלץ מהברית ההיסטורית עם דמשק, ולכרות ברית גלויה עם ישראל בעודם זועקים: "אנחנו רוצים להיות ישראלים".
מאז פרוץ מלחמת האזרחים ב־2011, התפוררה סוריה למדינה כושלת ומחולקת. משטר בשאר אסד שלט רק על מחוזות מוגבלים במרכז ובמערב, הטורקים נמצאים בצפון, הכורדים במזרח, ובמחוז אידליב שלט ועודנו שולט ארגון היאת תחריר א־שאם (HTS), בראשות אל־ג’ולאני, לשעבר מפקד שלוחת אל־קאעידה בסוריה.אל־ג'ולאני מיתג את עצמו מחדש, מטרוריסט קנאי שעל ראשו הוקצב פרס של 10 מיליון דולר – ל"דיפלומט וראש מדינה". הוא לובש חליפות, מדבר יפה למצלמות, ומבטיח "סדר מקומי". בפועל, הוא שולט ביד ברזל, מפעיל מערכת חינוך אסלאמית, צבא מאומן ובתי דין שרעיים. בתוך כך, הוא גובה מיסים ומדכא כל התנגדות. מתנגדים פוליטיים, עיתונאים ומיעוטים – נרדפים ונרצחים.
מי שרוצה להאמין שמדובר במנהיג פרגמטי, נתקל בעובדות. יחסו של אל־ג’ולאני למיעוט הדרוזי מוכיח שלא מדובר באדם מתון, אלא באידיאולוג קיצוני חסר רחמים. ביוני 2015, בכפר שבמחוז אידליב, רצחו לוחמיו של אל־ג'ולאני לפחות 20 דרוזים, ובהם נשים וזקנים שסירבו להמיר את דתם או לציית לפסקי השריעה של הארגון. בתי תפילה דרוזיים הוחרבו, בתים הוצתו, ורכושם של הנרצחים הוחרם. האירוע תועד על ידי ארגוני זכויות אדם וזכה לגינויים בכל רחבי המזרח התיכון.באזורים דרוזיים נוספים בצפון סוריה, כמו ג'בל אל־סומאק, תושבים דרוזים נאלצו לברוח, לאחר שהוכרזו כ"כופרים" וכתובת "כופר" רוססה על
היחס הברוטלי של ארגוני ג'יהאד לדרוזים אינו גחמה טקטית, אלא מבוסס על עקרונות דתיים עמוקים. הדרוזים אינם נחשבים ל"אהל אל־כתאב" (אנשי דתות הספר – יהודים ונוצרים), ולכן אין להם שום מעמד חוקי תחת שלטון השריעה. לפי פרשנות סלפית רדיקלית, הדרוזים הם כת מנותקת מהאסלאם, דתם נתפסת ככפירה, ולכן דמם מותר והם נחשבים כמטרה לגיטימית להשמדה או להמרה בכפייה.חומרי הדרכה שנתפסו בידי גופי מודיעין מערביים כוללים הוראות מפורשות לטיהור כפרים דרוזיים. זוהי תפיסה תיאולוגית־פוליטית מסוכנת, שמתכתבת עם מעשים קשים בשטח. על רקע זה, גוברות הקריאות בקרב דרוזים בדרום סוריה, ובמיוחד באזור א־סווידא, לשנות כיוון היסטורי. לא עוד ברית עם דמשק ומיליציות שיעיות, אלא קשר ישיר עם ישראל.
מפקדים דרוזים לשעבר, אינטלקטואלים וצעירים, מפרסמים קריאות ברשתות החברתיות: "תחת ישראל נהיה אזרחים עם זכויות. תחת אסד היינו עבדים, תחת אל־ג'ולאני אנחנו טרף לרוצח קנאי". הקריאות הללו מזעזעות את המבנה הישן של נאמנויות עדתיות. במקום דרוזים סורים שבזמנו גינו את ישראל, נשמעות כעת קריאות לסיפוח מרצון. הם מביטים בקנאה באחיהם הדרוזים ברמת הגולן – ומבקשים להצטרף.
המבחן של ישראל
בזמן שדרוזים מעבר לגבול מבקשים חסות מישראל, מספר מנהיגים דרוזים בכירים בישראל נשמעים אחרת לגמרי. אחד מהם אף התראיין לאחרונה והאשים את ישראל ב"טבח העם הסורי", תוך רמיזה לפעולות חיל האוויר נגד מטרות איראניות וחיזבאללה. אמירות אלו עוררו תגובות נזעמות בקרב דרוזים בגולן ובצפון הארץ. מנהיגות מקומית פרסמה גילוי דעת: "מי שמשמיץ את המדינה, אינו מייצג אותנו. אנחנו גאים בברית עם ישראל, מכירים בה כביתנו, ומרגישים חלק בלתי נפרד ממנה".
הברית בין מדינת ישראל לדרוזים אינה רק צבאית, אלא גם מוסרית. מאות קצינים, לוחמים ואנשי ציבור ורוח דרוזים משרתים את המדינה בנאמנות ובכבוד. הם חלק בלתי נפרד מהמרקם הישראלי. ברמת הגולן הדרוזים נהנים מחופש, מזכויות, מחינוך ומביטחון, וזאת לעומת אחיהם מעבר לגבול שחיים תחת איום תמידי של דאע"ש, אל־ג'ולאני או כוחות איראניים.כשהקולות מדרום סוריה מבקשים מישראל סיוע והצלה, אנחנו צריכה להקשיב. לא מדובר רק בעניין הומניטרי, אלא גם בהזדמנות אסטרטגית. הגנה על הדרוזים מחזקת את היציבות בגבול ומשדרת מסר ברור לעולם: ישראל שומרת אמונים לבעלי בריתה.
אל־ג'ולאני בונה מדינת טרור מתוך הריסות סוריה, מדינה של שנאה ודיכוי שתתהפך עלינו ביום מן הימים. זאת בשעה שהדרוזים מציעים לישראל ברית של נאמנות ושותפות. המבחן כעת אינו רק של הדרוזים, אלא גם של ישראל. האם נדע להבחין בין האויב שמתחפש למדינאי לבין השכן שמתחנן לשותפות אמת?
הכותב הוא מנכ"ל רדיוס 100FM, קונסול כבוד בישראל של נאורו, סגן דיקאן הסגל הקונסולרי וסגן נשיא מועדון השגרירים בישראל
יורם מוקדי מראיין את ד"ר מיכאל מילשטיין, על המזרח התיכון החדש, מעורבות מדינות ערב ותורכיה; נדבר גם עם רינה מצליח, עיתונאית וחברת מועצה בעמותת 121, על מצב הקשישים במדינה; עמרי אסנהיים, על סדרת הדוקו "מה קרה לצה"ל?"; שמרית אור, פזמונאית ואשת ציבור, כלת פרס אקו"ם ופרס כינור דוד, על יום הולדתה ה-80; אמיר פלד, יזם, מנהל מוצר, מהנדס וחוקר ומפתח פילוסופיית ההצלחה הסדרתית, על ספרו; נירית בן קיש, סמנכ"לית השיווק בבנק ONE ZERO, על המסלול החדש והייחודי; אפרת ליבי, יוצרת הסרט "מצפה לו"- סיפורן של אלמנות המלחמה
יושב ראש השדולה למען הילד, חבר הכנסת אלי דלל מהליכוד מתייחס לתוכנית הנשיא האמריקאי טראמפ לסיום המלחמה בעזה ומה דעתו על אפשרות לשינוי שיטת הבחירות לכנסת
חברת הקבינט המדיני ביטחוני , שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל מסבירה מה היא חושבת על פגישת טראמפ– נתניהו , על העסקה לסיום המלחמה ועל ההתנצלות של ראש הממשלה בפני קטאר