התפוח המורעל: ניו יורק של ממדאני עומדת בפני מבחן מוסרי

ניו יורק, שתמיד נחשבה לבית החם ביותר עבור יהודים מחוץ לישראל, מידרדרת בהדרגה לזירה אנטישמית שבה יהודים רבים חשים מאוימים, מושפלים ולעיתים בלתי רצויים. דוד בן בסט

ניו יורק, העיר שהייתה במשך עשרות שנים סמל לחופש, פלורליזם וקבלת האחר, עוברת בשנים האחרונות שינוי עמוק ומדאיג. העיר שנחשבה לבית הגדול והחם ביותר של יהודים מחוץ לישראל, הופכת בהדרגה לזירה שבה יהודים רבים חשים מאוימים, מושפלים ולעיתים בלתי רצויים. במרכז הוויכוח הציבורי ניצב ראש העיר זוהרן ממדאני, פוליטיקאי שבנה לעצמו בסיס כוח רחב באמצעות רטוריקה אנטי־ישראלית חריפה, אשר רבים בקהילה היהודית רואים בה חציית קווים מסוכנת לעבר אנטישמיות מודרנית.

הסערה האחרונה פרצה בעקבות פרסום של הדוגמנית והמשפיענית הישראלית מלאני שירז, שסיפרה כי פגשה במקרה בבית קפה בברוקלין את רעייתו של זוהרן ממדאני, ראמה דוואג'י. לדבריה, השיחה ביניהן הייתה נעימה, עד לרגע שבו ציינה כי היא ישראלית ומיס ישראל. באותו רגע, כך לטענתה, השתנה לחלוטין יחס רעיית ראש העיר, שסירבה להמשיך בשיחה ואף ביקשה שלא להצטלם עימה. עצם הפרסום עורר סערה רחבה ברשתות החברתיות ובקרב הקהילה היהודית בעיר.

האירוע הזה מצטרף לשורה של פרסומים והתבטאויות ברשתות החברתיות שיוחסו לרעייתו של ממדאני, ושמבקריה הגדירו כאנטי־ישראליים ואנטישמיים. בין היתר, פורסם כי שיתפה בעבר פוסט שבו נטען כי "תל אביב לא צריכה להתקיים", וכן כי הביעה תמיכה בתכנים הקשורים לדמויות המזוהות עם החזית העממית לשחרור פלסטין, ארגון המוגדר כארגון טרור בארה"ב ובאיחוד האירופי. בנוסף דוּוח כי עשתה לייקים לפוסטים שהטילו ספק בעדויות בדבר זוועות חמאס לאחר טבח 7 באוקטובר. בעקבות הביקורת הציבורית פרסמה דוואג'י התנצלות חלקית, וטענה כי חלק מהפרסומים הישנים אינם משקפים את עמדותיה כיום.

אך הוויכוח הציבורי אינו מתמקד רק ברעייתו של ראש העיר, אלא בעיקר בממדאני עצמו. בשנים האחרונות הפך ממדאני לדמות בולטת במחנה הפרוגרסיבי בארה"ב, תוך שהוא מרבה להשתמש בביטויים חריפים נגד ישראל. הוא הביע תמיכה בתנועת החרם נגד ישראל (BDS), קידם יוזמות נגד תרומות לעמותות הקשורות להתיישבות הישראלית, ואף הצהיר כי יתמוך באכיפת החלטות בינלאומיות נגד בכירים ישראלים אם הללו יגיעו לניו יורק.

אומנם ממדאני מקפיד להצהיר כי הוא "מתנגד לאנטישמיות", אך עבור יהודים רבים בניו יורק, הפער בין ההצהרות לבין ההתבטאויות הפוליטיות שלו הפך לבלתי נסבל. קשה לשכנע ציבור יהודי שאתה נאבק בשנאה, כאשר אתה משתמש שוב ושוב בשפה המציגה את ישראל כמדינה בלתי לגיטימית בעיני רבים מתומכיה.

הדבר המדאיג ביותר בתופעה הזו הוא הנורמליזציה שלה. בעבר, אמירות אנטי־יהודיות היו מוקצות מהשיח המרכזי בארה"ב. כיום, תחת מעטפת של "זכויות אדם" ו"מאבק קולוניאלי", האנטישמיות החדשה זוכה ללגיטימציה בחוגים מסוימים. היא כבר איננה מופיעה רק בשוליים הקיצוניים – אלא גם בקמפוסים, בהפגנות רחוב ובחלקים מהמערכת הפוליטית הפרוגרסיבית.

מאז טבח 7 באוקטובר, יהודי ניו יורק מדווחים על עלייה חדה במקרי תקיפה, איומים והטרדות. סטודנטים יהודים חוששים להגיע לקמפוסים, בעלי עסקים מסתירים סממנים יהודיים, ומשפחות רבות תוהות אם העיר שהייתה עבורן בית בטוח במשך דורות עדיין מקבלת אותן כפי שהייתה בעבר. בתוך האווירה הזאת, ההתבטאויות של ממדאני אינן נתפסות רק כביקורת פוליטית, אלא כחלק ממנגנון רחב יותר של דה־לגיטימציה נגד ישראל, שגולש לעיתים גם לעוינות כלפי יהודים.

ניו יורק הייתה תמיד עיר של מהגרים, של קהילות ושל סובלנות. יהודים בנו בה מוסדות, אוניברסיטאות, עיתונים, עסקים ותרבות. הם היו חלק בלתי נפרד מהדנ"א של העיר. לכן, כאשר ראש העיר שלה משתמש בשפה הנתפסת בעיני יהודים רבים כהסתה נגד ישראל, וכאשר סביבתו הקרובה נקשרת לפרסומים אנטי־ישראליים קיצוניים, יהודים רבים מרגישים כי משהו בסיסי בזהותה של העיר נשבר.

הטרגדיה הגדולה היא שהשנאה הזו מוסווית כיום תחת שפה מוסרית לכאורה. במקום לצעוק "יהודים, החוצה", מדברים על "ציונות קולוניאליסטית". במקום לקרוא בגלוי לאפליה, מציגים ישראלים כבלתי לגיטימיים. אך עבור יהודים רבים, התוצאה הסופית דומה מאוד: פחד, בידוד ותחושה הולכת וגוברת שהם הופכים למטרה.

המאבק נגד אנטישמיות אינו יכול להיות סלקטיבי. אי אפשר להילחם בשנאה כלפי מיעוט אחד ובו בזמן להתעלם משנאה כלפי יהודים וישראל. ניו יורק עומדת כיום בפני מבחן מוסרי אמיתי. השאלה החשובה היא: האם גם כאשר ממדאני יושלך לפח ההיסטוריה, העיר שהייתה במשך שנים רבות סמל לחופש ולסובלנות תישאר כזו – או תהפוך למקום שבו יהודים נאלצים להצניע את זהותם מחשש לעוינות גוברת?

הכותב הוא מנכ"ל רדיוס 100FM, קונסול כבוד וסגן דיקאן הסגל הקונסולרי, נשיא אגודת תקשורת הרדיו הישראלית, ולשעבר קשב גלי צה"ל וכתב ברשת הטלוויזיה NBC

שתף