משחקי הכוחות הגדולים במזרח התיכון יטרפו את הקלפים בעידן טראמפ

המערכת הגיאופוליטית במזרח התיכון מתמודדת עם שינויים דרמטיים, שיוצרים לישראל אתגרים, אך גם הזדמנויות. עכשיו נותר להמתין ולראות כיצד ייראה המזה"ת בעידן טראמפ. דוד בן בסט

המאפיינים המרכזיים של הדינמיקה הפוליטית והדתית במזרח התיכון. סכסוך זה, המושרש בהיסטוריה האסלאמית כבר מהמאה ה־7, הפך בשנים האחרונות לקרב פוליטי ואידיאולוגי רחב, שמעצמות אזוריות כמו איראן וטורקיה מנצלות אותו כדי לבסס את השפעתן.האסלאם מתחלק לשני זרמים עיקריים: הסונה, המהווים כ־85% מהעולם המוסלמי, והשיעה, המהווים כ־15%. איראן, כמעוז השיעה, רואה את עצמה כמובילה אידיאולוגית של השיעים בעולם. מאז המהפכה האסלאמית ב־1979 היא חותרת להרחיב את השפעתה באזור באמצעות יצירת ציר הכולל את תימן, עיראק, סוריה, לבנון, הגדה המערבית ועזה.

לאחרונה חזתה איראן לתדהמתה בנפילת משטר בשאר אסד, מה שהוריד לטמיון את השקעותיה הנרחבות בסוריה.גורם מטריד נוסף באזור הוא החות'ים, ארגון טרור שיעי תימני השייך לזרם הזיידי ונהנה מתמיכה איראנית. החות'ים, השולטים בבירה צנעא ובמצרי באב אל־מנדב – שער הכניסה לים האדום בואכה תעלת סואץ – מהווים כאב ראש לא קטן גם למצרים, שמפסידה מאות מיליוני דולרים בגלל התעבורה הימית בתעלה, שירדה בעשרות אחוזים, וגם לישראל, המותקפת באופן תדיר בטילים מתימן.

בנוסף לחות'ים, איראן סיפקה במשך שנים סיוע צבאי, לוגיסטי וכלכלי לאסד ולמיליציות השיעיות הלוחמות לצידו, בניסיון לבלום את עלייתם של כוחות סוניים הנתמכים בידי יריבותיה האזוריות. אחת היריבות העיקריות היא טורקיה, שתחת הנהגת רג'פ טאיפ ארדואן ממצבת את עצמה כמעצמה סונית מובילה. בניגוד לאיראן, טורקיה תומכת באופוזיציה הסורית (שהפכה לאחרונה לשלטון), שרובה מורכבת מסונים, ומנסה להרחיק את ההשפעה האיראנית מהאזור.

למרות הקשרים הכלכליים בין איראן לטורקיה, קיים עימות ברור בין שתי המדינות. טורקיה שואפת למנוע הקמת מדינה כורדית עצמאית בצפון סוריה, בעוד איראן תומכת לעיתים בכורדים באזורים מסוימים, אם הדבר משרת את מטרותיה האסטרטגיות.הפלסטינים, שרובם סונים, מוצאים את עצמם לעיתים קרובות בתוך הסכסוך הזה. חמאס הסוני זוכה בשנים האחרונות, עקב התלכדות אינטרסים עם איראן, לתמיכה מטהרן בנשק ובגיבוי דיפלומטי, והתאכזב קשות כשחיזבאללה לא הצטרף למתקפה על ישראל ב־7 באוקטובר.

טורקיה מציגה את עצמה כבת ברית נאמנה לפלסטינים, ובמיוחד לחמאס. ארדואן מבקר באופן קבוע את ישראל על מדיניותה כלפי הפלסטינים, ומנסה להשתמש בזירה זו ככלי לחיזוק מעמדו בעולם המוסלמי. עם זאת, המעורבות הטורקית הינה מוגבלת יחסית, ולא מגיעה לרמת המעורבות האיראנית.

המורדים הסונים בסוריה הם כוח מגוון המורכב מקבוצות שונות, חלקן קיצוניות, כמו דאע"ש וג'בהת אל־נוסרה, ואחרות מתונות יותר, הזוכות לתמיכה מערבית וטורקית. המורדים התמודדו לאורך שנים עם כוחות אסד שנתמכו בידי המיליציות השיעיות, שלוחותיה של איראן, במאבק שמערב אידיאולוגיה דתית ואינטרסים פוליטיים וכלכליים.בתוך המאבק הזה, ישראל ניסתה לשמור על מדיניות זהירה, אך לעיתים סייעה למורדים הכורדים בצפון סוריה, מתוך מטרה להחליש את טורקיה ואיראן.

התמיכה הישראלית כללה סיוע הומניטרי.הסכסוך בין הסונה לשיעה במזה"ת הוא הרבה מעבר למאבק דתי. מדובר בהתנגשות אינטרסים בין מעצמות אזוריות אשר מבקשות להרחיב את השפעתן. איראן וטורקיה מייצגות את שני הצדדים העיקריים של המשוואה – אך המעורבות של הפלסטינים, פרוקסיז וכוחות נוספים הופכת את המאבק למורכב ביותר.

כאילו המצב אינו סבוך דיו, בעשור שעבר גם רוסיה נכנסה לקלחת, כשההתערבות הצבאית שלה בסוריה הצילה את משטר אסד. למרות שיתוף הפעולה בין רוסיה לאיראן, היחסים בין המדינות מתוחים ונגועים בחילוקי דעות מהותיים.

הברית ביניהן, שנולדה מתוך צורך הדדי לשמר את משטר אסד בסוריה ולבלום את השפעת המערב באזור, ניצבת כעת מול אתגרים חדשים. שיתוף הפעולה הצבאי בין רוסיה לאיראן מבוסס על אינטרסים טקטיים ולא על חזון משותף. איראן זקוקה לנשק רוסי, כולל מערכות טילים מתקדמות, ואילו רוסיה זקוקה לאיראן כספק של מל"טים במלחמה באוקראינה וכשותפה במלחמה השקטה נגד מדינות המערב וארה"ב.

איום טורקי

כניסתה של טורקיה למשוואה ונפילתו של משטר אסד מוסיפות נדבכים חדשים למתיחות האזורית. עבור איראן, סוריה הייתה חלק חיוני מ"הציר השיעי", וקריסת משטרו של אסד הובילה לפגיעה קשה וניתקה את הגשר היבשתי אל חיזבאללה בלבנון.טורקיה הפכה לשחקן מרכזי בסוריה ונקטה עמדה נחרצת נגד הכוחות הכורדיים בצפון המדינה, אשר נחשבים לבני בריתם של ארה"ב ולעיתים גם של ישראל.

טורקיה של ארדואן, שאיננו מאוהדיה של ישראל בלשון המעטה, חברה בברית נאט"ו, כאשר במקביל – לארה"ב יש אינטרס ויכולת לרתום את טורקיה להסדר באזור. הנשיא האמריקאי הנכנס דונלד טראמפ כבר הצהיר שהמרוויחות הגדולות מנפילת משטרו של אסד הן ישראל וטורקיה.המערכת הגיאופוליטית במזה"ת מתמודדת עם שינויים דרמטיים, שיוצרים לישראל סיכונים, אך גם הזדמנויות. ישראל צריכה עכשיו לעצב מחדש את מדיניותה האזורית, הביטחונית והדיפלומטית, תוך התאמה למציאות המשתנה.נפילת משטר אסד גרמה כאמור לזעזוע משמעותי בציר השיעי, והיא מאפשרת את חיזוק היכולת הצבאית של ישראל לפעול בזירה, כולל תפיסת שטחים אסטרטגיים בגולן הסורי ותקיפות אוויריות נגד מטרות עוינות – איראניות ואחרות.את הוואקום שנוצר בסוריה עלולים למלא כוחות של מורדים סונים כמו דאע"ש או כאלה המזוהים עם אל־קאעידה. ישראל תיאלץ להתמודד עם מצב שבו גבולה הצפוני עלול להפוך לזירה של חוסר יציבות ואיומים חדשים, הכוללים ניסיונות חדירה ופיגועים מצד גורמים קיצוניים.

לפיכך ישראל תצטרך למצוא איזון בין הרצון להחליש את איראן וחיזבאללה, לבין החשש מעליית כוחות סוניים קיצוניים, אשר מהווים איום לא פחות חמור. מנהיג המשטר החדש בסוריה אבו מוחמד אל־ג'ולאני מנסה בינתיים לשלוח מסרים מרגיעים לאיראן, לארה"ב וגם לרוסיה. בריאיון לערוץ הסעודי אל־ערביה הוא אמר כי הארגונים החמושים במדינה, כולל היאת תחריר א־שאם, יפורקו, וכי סוריה רואה חשיבות רבה ביחסים עם מוסקבה. הוא גם הביע תקווה כי הנשיא הנבחר טראמפ יסיר את הסנקציות מעל המדינה. כיצד המסרים הסותרים האלה מסתדרים?

לאל־ג'ולאני הפתרונות.

כניסת טראמפ לבית הלבן בעוד כשבועיים וחצי מסמנת עידן חדש במדיניות האמריקאית במזה"ת. בניגוד לקודמו ג'ו ביידן, שטיפח יחסים מורכבים עם ישראל והתמקד בהסכם הגרעין עם איראן, טראמפ מבטיח גישה אוהדת יותר כלפי ישראל, לרבות תמיכה במדיניותה האזורית.

עם זאת, הנשיא החדש־ישן עלול להיות בלתי צפוי, בעיקר בטיפול באתגר הראשון במעלה, הגרעין האיראני. טראמפ הצהיר שלא יאפשר לאיראן להתגרען – וישראל מצפה שהוא אכן יעמוד בהבטחתו.

בנושא הסכסוך הפלסטיני־ישראלי, טראמפ מתכנן לשנות את הגישה המסורתית של ארה"ב, ובמקום לדחוף לפתרון שתי המדינות – ייתכן שהממשל החדש יתמקד בשיפור הקשרים הכלכליים והביטחוניים בין ישראל למדינות ערב המתונות, תוך הפחתת הלחץ על ישראל לבצע ויתורים טריטוריאליים.

טראמפ מעוניין בהרחבת הסכמי אברהם, ושאיפתו לקבל את פרס נובל לשלום יוצרת לישראל הזדמנות להעמיק את קשריה עם מדינות ערב המתונות, שחולקות אינטרסים משותפים בנוגע לאיראן ולטרור האסלאמי הקיצוני, אינטרסים המהווים תשתית לחיזוק שיתוף הפעולה הביטחוני, הכלכלי והדיפלומטי באזור.אתגר נוסף שיעמוד בפני ישראל הוא טורקיה, שהכריזה על הקמת שני בסיסים צבאיים גדולים ליד העיר חומס בסוריה, שיכללו מערכות הגנה אווירית מתקדמות. שר החוץ הטורקי הקאן פידאן ציין כי מדובר בצעד מניעתי נגד תקיפות אוויריות ישראליות.הקמת הבסיסים הללו היא התפתחות דרמטית לישראל, מאחר שהם עלולים להוות איום ישיר על חופש הפעולה של חיל האוויר. יכולות ההגנה האווירית של טורקיה עשויות לשנות את מאזן הכוחות האזורי ולהקשות על ישראל לפעול נגד איראן והמיליציות שלה, שעדיין נמצאות בסוריה.

בנוסף, ישנם דיווחים כי טורקיה בוחנת הקמת בסיס שלישי ליד דמשק, מהלך שיחזק את נוכחותה באזור באופן משמעותי ויהווה אתגר אסטרטגי נוסף לישראל. עכשיו נותר להמתין ולראות כיצד ייראה המזה"ת החדש בעידן טראמפ.

הכותב הוא מנכ"ל רדיו 100FM, סגן דקאן הסגל הקונסולרי, נשיא אגודת תקשורת הרדיו הישראלית וסגן נשיא מועדון השגרירים.

שתף