רדיוס 100FM
https://d20x387xvo6jlt.cloudfront.net/wp-content/uploads/2019/08/article_bnr_mobile.jpg

על קהילות סודיות הפועלות מתחת  לרדר.

02.05.25

ככל שהרשתות החברתיות צוברות עוד ועוד משתמשים ואנו מוצאים את עצמנו מכורים להן,מתפתחות תופעות חדשות, המחתרות החדשות שמשנות את הערים – ומעוררות דאגה. דוד בן בסט

כשכולם עסוקים בלתעד כל פרט מחייהם, יש מי שבוחר ללכת בדיוק בכיוון ההפוך. ברחובות תל אביב, ניו יורק וברלין, צומחות בשנים האחרונות קהילות סודיות – קבוצות של  אקטיביסטים וחולמי שינוי, שמעדיפים לפעול מתחת לרדאר.

התופעה השקטה הזאת מצליחה להפתיע את החוקרים – ולצד ההתרגשות, היא גם מעוררת שאלות מטרידות על חופש, קיצוניות מסוכנת  וחסרת גבולות.

מחקר שפורסם בשנת 2023 בכתב העת Urban Studies Journal מצביע על עלייה של כמעט 20% במספר הקהילות הסודיות בערים הגדולות בעשור האחרון.

הסיבות? עייפות מחשיפת יתר, צורך גובר בפרטיות שלצידה לפעמים פעילות בלתי חוקית ואפילו פלילית.  הניסיון למצוא שייכות מחוץ לרשתות החברתיות, לפעמים מדובר באמנות פורצת גבולות בחשאיות כשיוצריה אינן מעוניינים בחשיפה.

כתבה שפורסמה בשנת 2022 בעיתון -The Guardian

 מתארת כיצד אמנים אורבניים מפיקים מופעים מחתרתיים במבנים נטושים, ומזמינים קהל מצומצם דרך קודים סודיים בלבד.

אחת העדויות הבולטות מגיעה מפי ג'וליאן פ., חבר בקולקטיב אמנות מחתרתי בניו יורק.

 בראיון למגזין ,"Weird" שפורסם ביוני 2023 הוא מספר; "ויתרנו על הרצון להיראות. אנחנו יוצרים רק לעצמנו. אין גבולות, אין חוקים – וזה גם מרגש וגם מסוכן. זה דורש אמון מוחלט."

לדבריו, הקבוצה מתכנסת בכל פעם במקום אחר – חניונים, מרתפים, גגות נטושים. "יש קוד סודי, יש מעגל מצומצם מאוד. מי שמוזמן – חלק מהמשפחה," הוא אומר.

הקהילות הסודיות אינן מוגבלות לעולם התרבות. כתבה שפורסמה בניו יורק טיומס בשנת 2023 חשפה כי גם קבוצות אקטיביסטיות עירוניות בוחרות לפעול בחשאי, כדי לעקוף את הביורוקרטיה ולהוביל מהלכים לשינוי חברתי.

"אנחנו מעדיפים לפעול בלי פרסומות, בלי סיסמאות. רק עבודה אמיתית בשטח" צוטט אחד ממייסדי קבוצה כזו בניו יורק.

לצד האווירה הרומנטית של "קהילה סודית", יש גם צדדים אפלים יותר.

לפי דו"ח של מכון RAND על רדיקליזציה בקהילות קטנות שפורסם בשנת 2022

,אלה עלולות להוביל להקצנה אידיאולוגית, במיוחד כשאין פיקוח חיצוני.

במקרים קיצוניים, קבוצות סודיות הפכו למוקדים לפעילות פלילית. דו"ח של ה-FBI משנת 2022 חשף רשת בניו יורק שפעלה כ"מרכז תרבותי" – אך שימשה, למעשה, ככיסוי לסחר לא חוקי.קבוצות פדופיליות פועלות מתחת לרדאר והדרך להשתייך אליהן הן רק באמצעות "חבר מביא חבר".

המשטרות בעולם מנסות להלחם בקבוצות אלה ולפעמים מצליחות להחדיר שוטרים סמוים אבל מסתבר שההצלחות לא מרשימות, וקבוצות רבות ממשיכות לקדם את הפעילות הפלילית באין מפריע.

נשאלת השאלה למה אנשים ממשיכים להצטרף לקהילות האלה, גם כשהסיכון קיים וברור?

ד"ר מרתה קילפטריק מאוניברסיטת קולומביה מסבירה בכתבה ששודרה ב BBC בשנת 2023 כי "בעידן של חשיפת יתר, אנשים מחפשים מרחבים שבהם יוכלו להרגיש בטוחים, שייכים, וליצור קשרים אמיתיים."

ד"ר ארז גונן מאוניברסיטת תל אביב מסביר כי "הקהילה הסודית עונה  לצורך פסיכולוגי עמוק – להיות חלק ממשהו שהוא 'רק שלנו'."

הקהילות הסודיות הן ביטוי לרוח הזמן: הן מבקשות להציע חירות אמיתית, מקום לברוח אליו מהציניות של העולם המודרני. אבל בדיוק שם, בחופש המוחלט, טמונה גם סכנת האובדן – של גבולות, של פיקוח, ולעיתים של ערכים.

בין אם הן חממה ליצירתיות ובין אם הן שדה מוקשים פוטנציאלי, הקהילות האלה לא ייעלמו מהנוף העירוני. להפך: בעידן שבו הכול גלוי – הסוד הופך למשאב היקר ביותר  כאשר הרשתות הללו ימשיכו להתקיים .

 במקביל, קיימת רשת אחרת – מוצנעת, מוצפנת, וכמעט בלתי ניתנת למעקב: הדארק נט. בעוד שמיליונים גולשים מדי יום ברשתות החברתיות ובאתרי חדשות, מתחת לפני השטח מתקיים עולם שונה לגמרי – כזה שאינו מופיע בתוצאות החיפוש ושדורש כלים מיוחדים כדי לגשת אליו.

השימוש בדארק נט איננו אחיד ואינו שייך לקבוצת אוכלוסייה אחת בלבד.

 בצד אחד של המתרס נמצאים עיתונאים, חושפי שחיתויות, ופעילים פוליטיים במדינות טוטליטריות, המחפשים דרך להעביר מידע בלי להיחשף. עבורם, הדארק נט הוא אמצעי חיוני להבטחת פרטיות וביטחון.

מולם, פועלים גורמים עברייניים: סוחרי סמים, האקרים, מפיצי פורנוגרפיית קטינים, ורשתות טרור. עבורם, האנונימיות שמציע הדארק נט מאפשרת לנהל סחר בלתי חוקי, להעביר כספים בקריפטו, ולבצע פשעים בלי לחשוף זהות.

אחת הדוגמאות הידועות ביותר לפעילות פלילית בדארק נט הייתה פלטפורמת Silk Road – שוק סמים מקוון שפעל בשנים 2011–2013. האתר נוהל על ידי רוס אולבריכט והציע סמים, נשק, שירותי פריצה ועוד, תוך שימוש בביטקוין כאמצעי תשלום אנונימי. האתר נחשף ונסגר על ידי ה-FBI, אך מאז קמו עשרות שווקים דומים של מסחר בסמים ואמצעי לחימה: שווקים נסתרים המציעים כל סוג של סם, מתרופות מרשם ועד חומרים מסוכנים.

שכירת האקרים לביצוע מתקפות סייבר, גניבת מידע, או חדירה לרשתות ארגוניות ,הופכות לכלי מסוכן בידי כנופיות פשע בינלאומיות הפעילות בעיקר ממדינות בהן הפיקוח רופף והמשטר מושחת.

אתרי הדלפות כמו SecureDrop מאפשרים לעובדי מדינה וחברות להדליף מידע תוך שמירה על אנונימיות מוחלטת.

רשויות החוק, כמו ה-FBI, יורופול וגופים ישראליים, מנהלות מרדף מתמיד אחרי גורמים עברייניים בדארק נט. הן עושות שימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים, סוכנים סמויים, ומעקבים מקוונים כדי לפרוץ את מעטה האנונימיות. עם זאת, בכל פעם שנסגר שוק אחד, נפתחים אחרים במקומו.

למרות התדמית האפלה, הדארק נט אינו כולו פשע. עבור עיתונאים במדינות כמו סין, רוסיה ואיראן – מדובר בחבל הצלה המאפשר להם לפרסם את האמת מבלי להיחשף. ארגוני זכויות אדם משתמשים בפלטפורמה כדי לעקוף צנזורה ממשלתית ולהפיץ מידע מציל חיים.

הדארק נט הוא מרחב חופשי – ולעיתים מסוכן – שבו נפגשים עולמות של מאבק על חופש הביטוי עם עולמות של פשע ואנרכיה דיגיטלית. במציאות הנוכחית, ייתכן שאין דרך אחת "נכונה" להסתכל עליו; כמו כל כלי חזק, השאלה האמיתית היא איך משתמשים בו.

הכותב הוא:

מנכ"ל רדיוס 100fm. קונסול כללי כבוד, סגן דיקאן הסגל הקונסולרי, נשיא אגודת תקשורת הרדיו של ישראל, בעבר כתב הטלויזיה NBC

שתף

כתבות נוספות שאולי יעניינו אותך

06.05.25

בפרק הרביעי של "רישיון לעבוד", הפודקאסט שמכניס אתכם לעולם רישוי עסקים, תכנון ובנייה, והתנהלות נכונה מול הרשויות, בהגשת עו"ד נועה טלבי,
היא מארחת את יו"ר דירקטוריון איגוד המסעדות והברים בישראל, יקיר ליסיצקי. עו"ד טלבי, היא בעלת משרד שמתמחה בייצוג עסקים מול רשויות,
מלווה עסקים בהליך להוצאת רישיון עסק, פותרת בעיות מול משרדי ממשלה, רשויות מקומיות ומהנדסי ערים.
השניים מנתחים עד כמה בעלי עסקים בתחום המזון נאלצים להתמודד עם עומס רגולציה של היתרים ואישורים,
וכיצד השפיעה המלחמה על מספר המסעדות שנסגרו בתל אביב וברחבי המדינה בכלל?
עוד בפרק, מהי מטרתו של האיגוד ובאיזה אופן אפשר להשפיע בוועדות הכנסת באמצעות קידום תקנות והתאמת החקיקה,
כדי להקל על בעלי העסקים ולהימנע מצבירת חובות?

06.05.25

מותג טוב הוא הרבה יותר מסתם שם – הוא נכס עסקי שיכול להגדיל את הערך של חברה, לבדל אותה מהמתחרים, ולהגן עליה מפני זיופים. בפרק הרביעי של "לתפוס את הפטנט",
הפודקאסט של קבוצת לוצאטו ורדיוס 100FM, בהנחיית ד"ר אסתר לוצאטו ועו"ד תמר לוצאטו, אנו צוללים לעולם המרתק של מותגים, סימני מסחר ולוחמה תחרותית בשוק הצרכנות.
הפעם מתארחים עומר דקל, מנכ"ל PMI – החברה השלישית בגודלה בעולם בייצור ושיווק צעצועים ומוצרי גיימינג, עם מותגים כמו בראול סטארס, אנגרי בירדס וסופרגול,
ועו"ד אורן מנדלר, ראש תחום ליטיגציית קניין רוחני בקבוצת לוצאטו. יחד, הם יספרו איך מגנים על מותג מצליח?
מה הופך סימן מסחר לכלי עסקי מנצח? ואיך להפוך שם מוכר לנכס ששווה מיליונים?

02.05.25

יורם מוקדי מראיין את מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות- יוסי דיין, על החישוב שתמך בהמשך ייצוא הגז של ישראל והביקורת שהתעוררה בעקבותיו; נדבר גם עם יגאל קליין- מזכ"ל תנועת בני עקיבא, על החלטות ועידת בני עקיבא: על הקמת מוקדי התיישבות, קריאת גיוס לכולם ועוד; מורין סאריניו- מנכ"לית AL Light, על פעילות החברה; דנה ברגר- מוסיקאית ויוצרת, על 25 שנה לאלבום "עד הקצה"; ד"ר נוריאל שוב- מנהל המחלקה הווטרינרית בעיריית ת"א-יפו, על התנים בעיר; נדבר גם עם אמיר אשר- קריין ואיש רדיו ומנהל מכללת "ON AIR", על בית הספר, והאם הטכנולוגיה תייתר הקלטות לעיוורים; טל ענבר- חוקר עצמאי בתחום החלל והטילים, על 60 שנה לשידור הלויין EARLY BIRD ועל 25 שנה לפתיחה של הנשיא קלינטון של ה-GPS לשימוש כלל אזרחי העולם; אייל שמואלי- מיוזמי תערוכת התיירות הבינלאומית IMTM 2025, על תערוכת התיירות ה-30.

 / 
מנגן עכשיו

HAPPY HOUR